|
17/3/2004 22:43
|
רחליקה
|
מאת:
|
|
איריס, הייתי במקום שלך ולבסוף נשברתי...
|
כותרת:
|
כשהגיע הציר הראשון הייתי בשוק מעצמת הכאב. מיד זינקנו מהמיטה וזוגי היקר עיסה את גבי התחתון,העיסוי מיד הקל את הכאב (כלומר ניתן להקל על העצמה...) כשהגענו לבי"ח ואני בכאבים חזקים מאד (הסתבר שהלידה מתקדמת מאד מהר) השכיבו אותי למוניטור ולאחריו אסור היה לי לקום מהמיטה מאחר שהצירים החלו בעקבות ירידת מים ואסור להסתובב מחשש שחבל הטבור יקדים את ראש העובר.
השכיבה גרמה לכך שלא יכלתי להתמודד עם הכאב הנוראי הזה, בשלב הזה ידעתי שלא אוכל לעמוד בכאבים האלו. זוגי התחנן שיתנו לי לעמוד או להתנדנד ולא נתנו לנו (דרך אגב, הלידה נעצרה בפתיחה 8.5 ס"מ ל - 7 שעות בעקבות מתן אפידורל. אני מאמינה שהיא הייתה יכולה להסתיים הרבה לפני).
לא בטוחה שהעצה הבאה נבונה או בטוחה: בפעם הבאה אשאר בבית כמה שאוכל (לא חושבת שיש לי האומץ ללדת בבית), שם התמודדנו כל כך יפה עם הצירים והכאב, אפילו במכונית, נסענו כך שאני "על 4" בכסא הקדמי המוטה לאחור וזוגי היקר מעסה את גבי .
מקווה שבפעם הבאה יהיו לי הכוחות לעמוד על רצוני בידיעה שגופי יכול לעמוד בכאב.
מאחלת לך שיהיו לך כל הכוחות להתמודד עם הכאב ושתוכלי ללדת באפון בריא וטבעי כמו שחלמתי אני.
המון אהבה והמשך הריון בריא ומהנה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|