|
11/4/2004 18:26
|
ליאתיתי
|
מאת:
|
|
יקירותי!!!!!
|
כותרת:
|
אין אין. לא יודעת מה להגיד. ריגשתן אותי הרבה יותר מדי, אני פשוט ללא מילים. מרינה יקרה - שלא תחשבי ששכחתי אותך. את בראשי ובליבי ותודה תודה יקירה. יונת - סחטיין אחותי בחזרה עליך. באמת תודה על המילים שלך כאן ובכלל. סבתא - כל כך ריגשת אותי.. מאוד מאוד וממש ממש. ההערכה היא הדדית. תודה שכתבת למרות הפחד. ליאורקה מקסימה - תודה יקירתי. ובקשר לעבודה שעשיתי... יקרה, הדרך עוד ארוכה ארוכה ... (: לירון של..(באמת קטעים איתנו, הא?), שרה וסאלוש יקרות - תודה תודה! נועוצ'! מתוקה שלי, איזה כיף לי שבאת ממרחקים... ויעיליקי היא אכן משהו מיוחד. אבל כמו שאני תמיד אומרת : יש כאן מגרש פנוי לידינו. וראיתי שוישקי (טלי ויש) הביאה אותה בעוד מגרש.. בקיצור - כשתגמרו שם - תבואו? זהרי, לוקחת את ה'גו גירל' שלך ושמה בכיס. מקווה לזכור את זה בכל בוקר (ולהצליח גם לעשות ולא רק לדבר (:). תודה יקירתי המקסימה. ורדי - מתגעגעת. שתדעי. נשיקה בחזרה ותודה. שירין מתוקה, איך שימחת אותי! תודה יקירה. אוי אפרתי, כמה שזה הדדי יקרה... מצטערת לאכזב אבל עוד לא יודעת מה השיעור. בינתיים מסתפקת בחום שיש לי בלב בגללכן. תודה יקרה שלי שאת כאן ובכלל. המומה - האמת שאני איתך. כשאצליח להבין אודיע לך. גילי אהובה - איזה כיף שקפצת. נתראה בקרוב קרוב, לא?... ואולי תצליחי להסביר לי עוד דבר או שניים. נשיקה ותודה. וישקי יקירתי - ערב שלם עשיתי עליך ז'קלין (41*) והיה תפוס. הכל תקין שם למטה (או שהתריסים מוגפים בדיוק... (:)? תודה עליך יקירתי. ואני שותפה למתח של מה יצא בסוף. בכל דבר אפשרי. נדבר דחוף? ול-שא ('שוב אני' טרוליתי האובדת?) - עלית עלי. כרגיל. מה אני יכולה לעשות שאת מובילה עלי בהרבה הרבה רמות חושחשיות. אז כן. אני יוצאת מהארון: אני היא יעליקה האחת והיחידה שידועה בכינויה סאלוש. לפעמים אני אמא 11 (לא כתבתי כאן בשמה בשביל לא להיות חשודה) שילדה את בתה הראשונה לפני שבוע. כשרמת טוב הלב שלי עולה אני מיכלפי, אפרתי, לירון, זהר וגם נועה לסירוגין ולפעמים יחד. בימי חול אני שרה, בשבתות עננת המעממת, כשיש לי מצברוח ממש חינני אני תמילי או אוסילי (בד"כ כותבת הרבה מכתבי אהבה לעצמי), כשיש לי משהו חשוב להגיד אני הוטיקה, כשהולך לצאת לי קטע מפיל אני חותמת טלי תקומי, וכשממש נחה עלי מוזה חכמתית אני גם כותבת כאן בתור גילי אבישי. אני שכנה של עצמי מלמטה ומהצדדים (גם במגרשים הפנויים), וגרה בלונדון, אמסטרדם, ניו יורק (לכי תחפשי את של מי השמות הנעלמים) ובו זמנית בכפר. זהו. עכשיו את יכולה ב-א-מ-ת להתפעל. אבל חוצמזה את באמת צודקת - כמות המופלאות שיש כאן.. רק להרגיש שייכת למקום הזה זו מתנה מדהימה. אז תודה לכולכן (והפעם לא נכנסת לרשימה שאשכח לפחות חצי מהפלאים סתם בגלל החור באוזון של הזכרון שלי). כווווווווולכן. אתן יקרות, מפרגנות, מדהימות ומרגשות הכי בעולם. רותי - תודה גם לך, שוב, על הקסם שבאוסף. מדהים הפורום הזה. מדהים! וסליחה על הנימה העצבנית משהו, בבקשה תסננו אותה מדברי. התכוונתי לכל אות, אני פשוט קצת על העוקם היום. שלכן בתודה ענקית ובהמון אהבה, ליאתיתי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|