יקירה, לא התכוונתי שאת בוודאי יודעת מה השעור. אלה שאת יודעת שזה שעור. מה השעור? לאן הוא לוקח אותך? את זה כנראה תדעי רק בדיעבד. אבל זה ברור לי כל כך שהידיים החמות שנשלות אלייך מכל מקום, גם ממקומות שאת לא מכירה, ועדיין חשה את האהבה. זה משהו חזק ומכונן. לעיתים יש תקופות כאלה שצריך להסכים פשוט להטיל את גופך בנחל של המים הזורמים, לעצום עיניים, לא לנסות לכוון. להסכים לזה. ופשוט לשייט. אני מרגישה שהאהבה שנשלחת אלייך קשורה בחמימות המים, בליטוף שלהם. שתסכימי להיות שם בלי פחד...בנעימות, בביטחון, באמונה. פשוט להתעטף בזה, ולשוט. כנראה כשתגיעי לאחר איזו כיברת דרך, ותביטי לאחור. אז תביני מהו השעור שעברת.
אה, וזה כזה כייף להיות חלק מהנחל שלך, לתת אהבה, לקבל אהבה. כמה טוב ומקל ומשחרר שאין את העול הזה על הגב שייש לנשמות נסתרות שבוחרות להניח במקום שכולו טוב, את הקינאה והמחסור שלהן, זה רק משם, את יודעת, שום דבר אחר. אוהבת עוד פעם.
|
תוכן התגובה:
|