אני לא חושבת שהתפקיד שלנו כהורים להיות צוות הווי ובידור. כן לשחק ביחד, ולבלות זמן ביחד, אבל גם לתת את המרחב למשחק עצמי. המשחק העצמי חשוב לא פחות ממשחק באנטראקציה עם ההורים. הוא מפתח ביטחון, ודימיון, עצמאות, וחשיבה. לא נדיר היום לראות ילדים שהחדר שלהם נראה כמו סניף קטן של חנות צעצועים, ועדיין מיללים 'אמא משעמם לי'. שעמום ותסכול הם לא דברים שליליים. הם יכולים להיות טריגרים מצויינים ליצירתיות, אם רק הילד ילמד שהוא יכול גם להעסיק את עצמו, שיהיה לו אמון ביכולתיו, ושידע להפיק את המקסימום גם מדברים פשוטים ובנאליים יותר. לא חייבים להיות בשיא הגירוי כל הזמן.
|
תוכן התגובה:
|