פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

11/7/2004 22:25 ורד מאת: ואצלנו כותרת: אני הכרתי, טוב הכרתי זה מוגזם, את בנהז"ש עוד מימי התיכון. חברה שלי היתה מאוהבת בו ולא סתמה את הפה על כמה שהוא מיוחד ואיזה עיניים יש לו. כך שהוא היה בלווין כל הזמן, אבל מעולם לא דיברנו. החברה היתה גוררת אותי להציץ לו לבית במושבה הגרמנית ירושלים, ואני הייתי הולכת רק כדי שהיא תסכים אחר-כך ללכת איתי לסרט (צפיתי אז בארבעה סרטים בשבוע, ועד שלמדתי ללכת לבד הייתי עסוקה בשידול פרטנרים). ככה הוא נותר בלווין המרוחק שלי עוד איזה עשר שנים. הוא צבא, אני צבא, באוניברסיטה הייתי רואה אותו מרחוק, מתחת לזקן עבות (פאזה תמהונית). אחר-כך חבר משותף שלנו, אוהד קוראים לו, סיפר לי שהוא נסע לניו יורק ללמוד קולנוע. 3 שנים אחר-כך הוא גם סיפר לי שהוא חזר והלך לגור באיזו התנחלות כדי לכתוב תסריט. אני תמיד הסתקרנתי, אבל כך הייתי עם כולם. בקיץ 98' אותו אוהד קפץ אלי להחזיר דיסק של לפטפילד ופגש אצלי את אביגיל, חברתי מגיל 6. כשהלכה לשירותים הוא שאל מה הסיפור שלה, ואני עניתי, "יש לה חבר". אחרי 3 שבועות אביגיל נפרדה מהחבר שלה, ואיכשהו חשבתי שהיא ואוהד יכולים לעבוד. למסיבה שהיתה אז בעיתון שעבדתי בו, רשמתי את שניהם כאורחים זה ליד זה. בדרך למסיבה סיפרתי לאוהד שאביגיל נפרדה מחבר שלה, והוא שאל למה אני מספרת לו את זה, עניתי: סתם. הם נפגשו, התחילו לדבר, טה טה טי, טה טה טה, נהיו חברים. השידוך הכי אלגנטי בהיסטוריה. שנה אחר-כך הם התחתנו. נורא התרגשתי. דפקתי הופעה, בין השאר כי ניסיתי לכבוש את הלב של אחד החברים של אביגיל. בנהז"ש, חבר ילדות של אוהד, היה עד. אחרי החופה הוא ניגש אלי, הושיט יד חמה ויבשה ואמר: שלום, אני.... אמרתי לו: אני יודעת. אחר-כך, כשרקדתי כבר חשבתי עליו. בסוף החתונה הלכנו כולנו, אולי עשרה אנשים, לשתות ליד. קשקשתי ללא הפסקה, כמו שקורה לי כשאני מתרגשת. למחרת פגשתי ברחוב את החתן והכלה. שאלתי את אוהד איפה הוא החביא את החבר שלו, והוא אמר לי שבנהז"ש אמר שאני יפה (נו נגיד). למחרת היה 7 ברכות. מלא אנשים. אבל לקראת סוף הערב איכשהו התחלנו לדבר. הוא דיבר איתי על פסטיבל סאנדנס, אני עשיתי דאווינים בחזרה. שאלתי חברים ואמרו לי שהוא לא באמת דוס. אני, שמגיעה מרקע דתי, קצת נרתעתי מהכיפה, אבל החלטתי להתגבר. הבעיה האמיתית היתה הביישנות שלו. יומיים אחר-כך נפגשנו שוב, בשבת חתן. חוללנו זה סביב זה. אני כל הזמן רציתי לרוץ אליו ולחבק אותו. אף פעם לא קרה לי כזה דבר. בסוף חזרתי הביתה מבואסת והתקשרתי לחברה שלי. "הוא בחיים לא יתקשר אלי", קיטרתי. אבל אז יצאה שבת, ואחרי 5 דקות הוא היה על הקו. "רוצה להיפגש?". הזמנתי אותו לבוא אלי, לראות סרט של ריצ'ארד לינקלייטר שהקלטתי כמה ימים קודם. אף פעם לא ראינו אותו. כי דיברנו ודיברנו ודיברנו. עד הבוקר. אז הוא נסע לתל-אביב ואני חתכתי מהעבודה בפעם הראשונה בחיים שלי. בעשר בבוקר, 3 שעות אחרי שנפרדנו, הוא התקשר ושאל אם נוכל להתראות שוב היום. בטח שהסכמתי. אף פעם לא ידעתי לשחק משחקים. אחרי שבועיים כבר חשבנו על שמות לילדים. בדיעבד התברר שהוא קצת יותר דוס ממה שהזהירו אותי. זה היה מוקד למשברים, אבל התגברנו. היום יש לנו את עמליה, סרט על המדף, וסרט בשרוול (מחרתיים בפסטיבל בירושלים). החיים מרגשים. תוכן התגובה: תגובות נוספות 11/7/2004  11:05 אני הכרתי את בעלי בבית חולים - נון 11/7/2004  11:09 בבליינד דייט!!! (דרך לקוחה שלי שהיתה ידידה שלו). יצאנו למסעדת "קשמיר" (היום יאקימונו בשד' רוטשילד), ומאז אנחנו יחד. (ל"ת) - חני המדווחת 11/7/2004  11:11 את בעלי קיבלתי במתנה משמיים... - אמא של תינוקי 11/7/2004  11:13 אני הכרתי את בעלי דרך האינטרנט! - ענבל 11/7/2004  11:18 במסיבת FULMOON בקופאנגן... - שין 11/7/2004  11:21 אנחנו למדנו באותה כיתה (כיתה ו') - טלי ויש 11/7/2004  11:21 אני הכרתי את בעלי בעבודה. הוא עדיין שם ואני בבית. (ל"ת) - קלי 11/7/2004  11:22 סיפור ההתחברות שלי עם בעלי...טלנובלה... - מופ 11/7/2004  11:23 אנחנו הכרנו בטיול בחו"ל והחיבור בינינו קרה רק אחרי 3 שנים - ורד שלשחר 11/7/2004  11:24 בשידוך... - סיס 11/7/2004  11:27 אני בשוק רציתי גם לפתוח כזה דיון!!!!חח - מעיין של ליב 11/7/2004  11:30 אנחנו הכרנו במסיבה - ליאורקה 11/7/2004  11:31 My story (long and in English) for anyone with nothing better to do - manty 11/7/2004  11:37 סליחה, התבעסתי מהסקר - לא היכרתי עדיין 11/7/2004  11:37 גם אנחנו הכרנו דרך האינטרנט - דבי 11/7/2004  11:37 דרך חברתי הטובה ביותר, שהיא שדכנית בזמנה הפנוי - עידית של שחר 11/7/2004  11:39 אני הכרתי את בעלי בסופרלנד... - קורי 11/7/2004  11:40 אנחנו הכרנו ב... קופידון - מיכל של איל 11/7/2004  11:44 ל--לא הכרתי עדיין----- - ענבל 11/7/2004  11:44 ואנחנו... - איילת ע 11/7/2004  11:53 ואנחנו הכרנו על חוף הים - יולה של גור וניב 11/7/2004  12:11 יא איזה סקר מרגש. - orna 11/7/2004  12:13 כמה כיף לקרוא את כל הסיפורים שלכן - עדי אמא של יובל 11/7/2004  12:22 orna - - ורד שלשחר 11/7/2004  12:29 orna מזל טוב לכל המשפחה!! (ל"ת) - אסנת ש. 11/7/2004  12:46 הסוויץ' שהפך את האפלטוני לרומנטי - הדססס 11/7/2004  12:54 אני הכרתי אותו.... - נוני 11/7/2004  13:15 אני הכרתי את בעלי כשהפסקתי לחפש בעל - רינת א' 11/7/2004  13:36 אשתי הולך? ובכן בעבודה,שפכתי כמה כוסות מים על המקלדת מרוב התרגשות, הזמנתי אותה לפסטה והשאר הסטוריה.. (ל"ת) - בלו 11/7/2004  13:39 מקסים ותודה!! הנה שלנו - נועה 11/7/2004  13:51 Manty thanks... it was so worth it (ל"ת) - נועה 11/7/2004  13:52 הסיפור שלנו - יואב של גל 11/7/2004  14:01 אנחנו נפגשנו בצבא, אבל זו הייתה הפגישה השניה שלנו - מיכל פ 11/7/2004  14:05 וואו Manty איזה סיפור! חבל שאין לי זמן לספר את שלנו... (ל"ת) - HILLA 11/7/2004  14:13 האמת היא שראיתי אותו כמה ימים לפני בקמפוס - קצת היפו' 11/7/2004  14:16 Hilla מהר לעזוב הכל. לכתוב! (ל"ת) - נועה 11/7/2004  14:34 וואו, איזה סיפורים מדהימים. פשוט לקרוא ולהתרגש. ולאורנה - מזל טוב! (ל"ת) - ליאורקה 11/7/2004  14:42 בשידוך של חבר משותף (ל"ת) - דובת גריזלי 11/7/2004  14:49 אנחנו הכרנו דרך.... - לירון 11/7/2004  14:54 אנחנו הכרנו בסופר - לילך 11/7/2004  15:00 אנחנו הכרנו בצומת.... - לירון של שקד הדר ויערה 11/7/2004  15:00 ביום שפגשתי בו הודעתי לאמי: "היום הכרתי את בעלי" - צביה 11/7/2004  15:29 ואפרופו הכרות עם בן זוג, קיבלתי היום בדו"אל (אנגלית...) - HILLA 11/7/2004  15:38 ואנחנו היינו שותפים לדירה. - דניאלה 11/7/2004  15:49 אני הייתי הבוסית שלו - רונה 11/7/2004  16:49 טוב, אז שלנו. וזה בקיצור! - HILLA 11/7/2004  16:55 הילה, איזה סיפור יפה ומרגש. ולכולם- מאוד נהנתי לקרוא את הסיפורים שלכם! (ל"ת) - עידית של שחר 11/7/2004  17:10 אין לי מושג, כנראה - רותי קרני הורוביץ 11/7/2004  17:12 אז גם בינינו שידכו... - ליאתה 11/7/2004  17:15 רגע, הילה, וזה המקרר המפורסם שמחזיק תערוכה פתוחה של ספריית הוידאו שלכם? (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ 11/7/2004  17:30 מהמקרר הוא אפילו ארון איאפשר היה לעשות...אבל שמרנו למזכרת את הגריל של המנוע! ובהחלט ניתן לומר שאחד המוטואים המרכזיים בחיינו המשותפים הוא מקרר. (ל"ת) - HILLA 11/7/2004  17:53 תודה רבה לכל הברכות!! (ל"ת) - orna 11/7/2004  18:41 מיכל'פי שברת אותי לגמרי עם סיפור החמור - מטורףףףףף ולירון ומעיין - - ורד שלשחר 11/7/2004  19:05 תודה לכולם על הסיפורים המרגשים! - אמא של ליבי 11/7/2004  20:03 הנסיך הקטן. - אפרתי 11/7/2004  20:03 הנסיך הקטן. - אפרתי 11/7/2004  22:15 הכרנו בסילווסטר - אבוקדואית 11/7/2004  22:28 ורד, ברוכה השבה! - סיס 12/7/2004  01:19 ורד, כמה מרגש! שיהיה בהצלחה - נועה 12/7/2004  07:55 את בעלי הכרתי במלווה מלכה שאירגנו לחרשים - שרה 12/7/2004  10:37 ot שרה - roniti 12/7/2004  11:04 הכרנו פעמיים, אחת בצבא, אחת במכינה - מירב שרמן 12/7/2004  11:08 וואו, כמה ניסים. לרוב אני לא רגשנית, אבל שמח לי ברומנטיקה (ל"ת) - ורד 12/7/2004  11:59 מרב שרמן, היית מדני"ת??? - עידית של שחר 12/7/2004  13:12 ואנחנו היכרנו דרך האינטרנט - רומנטיקה מודרנית :-) (ל"ת) - חיה של שירי 12/7/2004  13:27 שלום עידית המדנ"ית :-)...כן, - מירב שרמן 12/7/2004  14:10 מרב שרמן, - עידית של שחר 12/7/2004  14:21 מזדנבת בסוף.. - שרי 12/7/2004  14:44 איזה סיפורים יפים, ולשרי מזל טוב ליום הנישואים (ל"ת) - נון 12/7/2004  14:51 סיפורים מקסימים, בא לי להגיב לכל אחד בנפרד - נועה 12/7/2004  19:56 ל-מופ - חיה של שירי 12/7/2004  22:21 אכן בגעגועים....אני עדיין מאוהבת... (ל"ת) - מירב שרמן

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש