קודם כל, נתחיל בזה שאני ממש אנטי מכות וחושבת שהן לא מלמדות כלום חוץ מאשר שאלימות והשפלה זה בסדר. בזה אני לא מסכימה בכלל עם הכותבת! אבל, בתור מישהי שגדלה בארה"ב, אני חייבת להודות שהילדים בארץ הם האלימים, החוצפנים והמפונקים ביותר שראיתי (ותודה לאל, יצא לי גם לבקר בהמון מדינות בעולם). אני חושבת שהורים פה ממש פוחדים להגיד לילדים לא ואני כל פעם נדהמת מאיך שילדים מרשים לעצמם להתנהג - בלי שום כבוד למבוגרים, בלי התחשבות בזולת, בלי טיפת נימוס וריסון עצמי. אני גדלתי בבית ללא מכות, אבל קיבלתי עונשים ונזיפות, כשהיה צורך. היה לנו כבוד להורים שלנו ולא העזתי מעולם לדבר לאמא או אבא שלי כמו שאני שומעת ילדים פה מדברים להוריהם! ורק אציין שיש לי יחסים נפלאים וקרובים עם הוריי. אני פשוט בשוק מאיך שילדים פה מתנהגים במקומות ציבוריים - במסעדות, במשחקיות ואף אחד לא אומר להם שזה לא בסדר. להיפך, ההורים מתמוגגים מכמה הילד שלהם חמוד. פה חושבים שלהגיד לילד לא זה אכזרי, זה פוגע. לא מבינים שבזה שמרשים לו הכל עושים לו נזק לא פחות. לא מבינים שילד רוצה וצריך סמכות וצריך לדעת שלא הכל מותר ושיש לו על מי לסמוך. ישראל הופכת לחברה יותר ויותר אלימה, חסרת כבוד וחינוך, ולדעתי הכל מתחיל בבית. אולי זה הזמן לבדוק עם עצמינו איפה המקום שלנו בכל זה.
|
תוכן התגובה:
|