המטפלת כבודה במקומה מונח, אבל היא לא ערך בפני עצמו. כל עוד את נהנית עם תומרון, לא משתגעת בבית ואין אילוצים כלכליים, זה נהדר. אני חושבת שיונתן אוכל אצל המטפלת כי הוא קולט ממנה שדר שחשוב לה נורא שהוא יאכל ומנסה לרצות אותה. לדעתי זה לאו דווקא הצד החזק של היחסים שלו עם המטפלת. יכול להיות שממני הוא מצפה רק לבקבוק, גם כי הוא יודע שאני לא אתעקש על אוכל מוצק ואולי זה גם שריד מימי ההנקה - להיות מחובק בחיקה של אמא.
ביחס לפחד מזרים - יונתן היה איתי עד גיל שבעה חודשים ועד היום עם מטפלת והטמפרמנט שלו לא השתנה. גם עם מטפלת האם היא ההשפעה הגדולה ביותר. אם את לחוצה היום, את תשדרי לחץ גם אם תהיה מטפלת. אולי את באמת צריכה לעבוד על עצמך להרגע. גם כשהוא איתך אפשר לשדר לו שזה בסדר _מצידך_ אם מישהו זר מחייך, או אפילו לוקח אותו על הידיים. שזה בסדר שהוא זוחל ומתרחק ממך במקומות זרים. שאת שלמה עם גילויי עצמאות מצידו. כשהוא יקבל אישור ממך, הוא יהיה פחות מבועת ואולי ירגע אף הוא.
|
תוכן התגובה:
|