|
29/11/2001 10:18
|
רותמית
|
מאת:
|
|
אני דווקא יותר בכיוון של עירית
|
כותרת:
|
אבל קצת חששתי לכתוב בענין לאור התגובות האחרות ולאור חוסר נסיוני האישי בנושא. שירלי- איך את ואישך הייתם בתור ילדים ? אכלנים גדולים, רזים שמנמנים ? אם תומר מתקדם לפי העקומה ואף למעלה מזה והוא עירני ומפותח כפי שתיארת, אולי הוא פשוט מרגיש שלא מתאים לו עדין מזון אחר (והרי בעיות עם חלב את כבר יודעת שיש לו). אם את והוא בוכים מענין האוכל הייתי לוקחת הפסקה ארוכה לפני נסיון נוסף ואולי מחכה לרמזים מצידו. הייתי מבקרת אצל רופא, אבל נראה לי שהייתי שוקלת הרבה לפני בדיקות פולשניות כלשהן וטיפולים למיניהם. וסתם סיפור אישי - אחותי הקטנה סירבה לקבל כל אוכל עד גיל שנה וחצי. מאחר שבכל אספקט אחר היא היתה ילדה מפותחת ובריאה, אמא שלי פשוט המשיכה להניק אותה מלא עד שרצתה לאכול משהו אחר. אחותי היום הכי פחות אלרגית במשפחה. והסירי ספק מליבך - את יותר טובה מכל מטפלת.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|