|
2/9/2004 13:38
|
אמא של יפה בוורוד
|
מאת:
|
|
למה ברבי או בראץ (ועוד כל מיני צעצועים שכל מטרתם להיות מקדמי מכירות) לא יכנסו אלי הביתה
|
כותרת:
|
כי אני מאמינה שצעצוע נועד להעשיר את עולמו של הילד ולא רק את היצרן; כי אני חושבת שצעצוע צריך לתת לילד מקום לבטא את עצמו ולא לכפות על הילד ערכים ואג'נדות חומרניים גרידא; כי אלו צעצועים שכל מה שיש בהם הוא פיתוי לקנות עוד ועוד, ולא להסתפק במה שיש.
אין לי שום בעייה שהילד שלי - בן או בת - ישחקו בבובות, אין לי בעייה שילבישו לבובות שמלות או יפשיטו אותן, שיניחו לראשיהן כתרים או יטביעו אותן בבוץ, שיתנו להם חלב בבקבוק או יניקו אותן, שישאו אותן במנשא או יסיעו אותן בעגלה - הכל פתוח כל עוד זה בא מהילד וכל עוד הבובה מאפשרת לילד להשתתף במשחק. בובות כמו ברבי ובראץ מסמלות את כל הרע שיש לדעתי בחברת השפע: כל כך הרבה גירוי וכל כך מעט מקום לביטוי עצמי (בדיוק כמו טלויזיה). הבובות האלו "מושלמות", והדבר היחידי שחסר להן הוא עוד ועוד אביזרים. למי זה טוב? רק לשרשרת המזון שתחילתה ביצרן וסופה בחנות הצעצועים. באותה מידה אני גם לא מוכנה להשתתף בפסטיבל הקלפים (דוגמת יוגיהו) ואוסרת על הצפיה בסדרות טלויזיה שנועדו להיות מקדמי מכירות למוצרים. אין לי שום בעיה להסביר לילדי את הפילוסופיה הזו, ולשמחתי יש עוד הורים שמשתפים פעולה עם החתרנות הזו...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|