פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

7/9/2004 22:34 רינת של עידן מאת: על רגע של אי מחשבה ותוצאותיו כותרת: ובכן, התלבטתי אם לכתוב או לא, כי זה בעצם אולי לא קשור, ואולי כן. תחליטי את. לפני שלוש שנים בערך, החלטתי בפרץ שך יצירתיות לצבוע את הקופסא ששימשה לכל מכתבי האהבה שלי ושל בנזוגי, שיחיה. כולם. כולל כל הפתקים הקטנים, כולל 17 גליונות שכתבתי באובססיביות שתיעדו את כל תהליך הקשר הזוגי שלנו ואיך נפגשנו וכל הדברים היפים שמספרים לנכדים, אותם כתבתי אחרי שהתחתנו. כל מכתבי האהבה הלוהטים מתחילת החברות, אז כשעוד השקענו. טוב, ההמשך די ברור אני מניחה - ברגע אחד מקולל ואדיוטי זרקתי את כל המכתבים לפח. כל כך אדיוטי, שלקח לי 3 ימים להבין מה עשיתי, ואז כבר היה מאוחר מדי. תשמעי, אני לא חושבת שאני יכולה לתאר את כמות הדמעות ששפכתי. ימים. ועשיתי את זה לבד לגמרי, במו ידי, בלי שום סיבה. אחרי שזה קרה, ישבתי עם עצמי ושאלתי - אם הבית היה נשרף, מה היה הדבר שהיה הכי חשוב לי להציל? ואכן התשובה היתה ללא ספק - המכתבים הארורים האלה, ששכבו להם בחיריה או השד יודע איפה. שום דבר אחר לא נראה לי חשוב מספיק. זה לא שיש לי כ"כ מוסר השכל או משהו שלמדתי מזה, אולי בעצם כן. הבנתי שהיה לי צורך ממש חזק (אובססיבי כבר אמרתי?) לתעד את האהבה שלנו, משהו די הסטרי. ושזה כנראה בא כדי להוכיח לעצמי שזו אהבה נפלאה וחזקה, מרגשת, שתחזיק מעמד שנים רבות (בניגוד לזו של הוריי). ואז הבנתי, שזה לא משנה מה היה. משנה מה יש. וגם אם היה משהו נפלא, צריך כל הזמן להמשיך ולעשות אותו נפלא, יום יום. ועוד דבר, שבתור אמא אני יכולה עכשיו להוסיף - יש דברים חשובים יותר ממכתבי האהבה הישנים של אבא ואמא. חשובים הרבה הרבה הרבה יותר. אולי זה עשה לי סדר בחיים, אולי הייתי צריכה לכפר על איזה אסון שנמנע ממני כי "שילמתי את חובי כבר" (מצחיק, אבל זו השערה שמאד עזרה לי בימים הראשונים), אולי זה לימד אותי לשים יותר לב למה שאני עושה ולהווה. אולי. אז מה אני מנסה לומר בעצם? שמצלמה, יקרה ככל שתהיה היא רק מצלמה. וגם תמונות שאבדו, הם רק כמה תמונות. תחשבי למשל על כל התמונות של אביתר מהרגע שנולד עד עכשיו - אפשר להשוות בכלל? יש דברים חשובים הרבה יותר - כמו ילדים - שאיתם (מרושלים ככל שנהיה, ואני אכן כזו) אנחנו לא מתנהגים כמו עם ציוד, יקר ככל שיהיה. כי זה טבוע בנו, וזה חשוב לנו הרבה יותר. את יכולה לסמוך על זה. ולגבי האסון ברוסיה - מצטערת, אין לי מילים. זה גדול מדי. תוכן התגובה: תגובות נוספות 7/9/2004  15:33 אני חושבת ש"מקרה מצלמה " שכזה נותן לנו פרופורציה בחיים... - ורד שלשחר 7/9/2004  15:34 גם אני הייתי עכשיו בחופשה והרגשתי ככה... - ליאורקה 7/9/2004  16:35 תודה - נועה 7/9/2004  16:46 נועה נועה יקרה שלי. - שרי 7/9/2004  20:59 נועה?? היית כאן??? - במבי 7/9/2004  21:42 נועה'לה המקסימה - דבורי 7/9/2004  21:42 נועה'לה המקסימה - דבורי 7/9/2004  22:13 אוי אני מבינה אותך מאד! - חיה של שירי 7/9/2004  22:36 נועה, - דובת גריזלי 8/9/2004  03:15 תודה תודה תודה - נועה 8/9/2004  04:18 ועוד לדובה - נועה 8/9/2004  10:58 נועה'לה - דבורי

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש