|
15/9/2004 08:29
|
אילנה (ק.ס.)
|
מאת:
|
|
מחריד ומטריד. זהו מעגל אלים שממשיך לדכא את השכבות הנמוכות
|
כותרת:
|
הבעיה מתחילה ונגמרת בכסף. אלו שאין להם אופציה כלכלית אחרת שולחים את הפעוטות לכל מקום שרק ניתן במינימום כסף. ברוב המקרים המודעות לחינוך בגיל הרך גם ככה נמוכה וברגע שהילדים גדלים במערכות מהסוג הזה גם ההתפתחות שלהם מדוכאת. אין שום גיבוי או תמיכה להורה שישאר בבית עם תינוק מעבר לגיל 3 חודשים; אין הכרה בהוצאות טיפול בילד. אם אין כסף מיותר, הקיצוצים המשמועתיים ביותר בחודש באים מכיוון מסגרות הילדים (אפשר פעוטון מסובסד ב-500 ואפשר בקיבוף ב-3000), וההבדלים בהכרח באים על חשבון הילדים. כשקראתי על מסגרות בהן הילדים מגיעים בחמש וחצי בבוקר ונשארים עד שמונה בערב נחרדתי. אוי לילד במסגרת הזו ואוי לאמא שמציאות חייה מאלצת אותה להיפרד מבנה במשך כל שעות הערות שלו. והסיפור העצוב של משפחת טלקר. האמא המסכנה היתה כ"כ כנה כשהיא דיברה על חוסר היחס שהבן זכה לו:( ממש לרוץ ולחבק את הילדים. דרורית את צודקת כשאת קוראת למודעות, השאלה היא כמה יחשפו לכתבה הזו בעיתון הארץ?... להדפיס ולהפיץ בגני הילדים באזור.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|