בעיית הכסף שדיברתי עליה יכולה היתה להיפתר עם הממשלה היתה לוקחת אחריות על הנושא (כמו שכתבת). בגלל שאין גיבוי והכרה בחוק, המאבק נשאר ברמה הפרטנית - מי שאין לו כסף נאלץ להתפשר, ילדיו יתחילו את חייהם בפיגור מהרגע הראשון עם סיכוי סביר להיתקע במעגל הזה. כמו בתחומים רבים אחרים, המדינה שלנו תקועה ב"מצב חרום" תמידי המאלץ ניתוב אינסופי של כספים מהחינוך והבריאות והרווחה לכיוון הבטחון. וכמו בתחומים אחרים המדינה יורה לעצמה ברגל גם בנושא הזה. חופשת לידה ארוכה יותר בתשלום, אפשרות להניק ולהעניק יותר בינקות תביא לילדים ואמהות בריאים יותר ותחסוך כסף לקופות החולים בטווח הארוך. חינוך מושקע מגיל צעיר יביא לאזרחים טובים, משכילים, איכפתיים יותר, ואולי גם לירידה בפשע.
בכל מקרה, אי אפשר להסיר לגמרי את האחריות של ההורים. גם במעון צפוף ולא מושקע אסור להפקיר את הילדים, אם יש חשש להתעללות מכל סוג, חובה לטפל ומיד.
|
תוכן התגובה:
|