|
15/9/2004 10:28
|
סיגל
|
מאת:
|
|
על תרנגולות, קוקיות, חתולות וסנאיות
|
כותרת:
|
אני מסכימה עם annat ולא רואה הבדל בין הביקורת של החזיר לזו של שאר הדיירים הפוטנציאליים. התרנגולת שמנה, הקוקיה לא מצייתת להגדרות משפחתיות קונוונציונאליות, החתולה, כאמור, שחורה, והסנאית קולנית ומעבירה את זמנה בפיצוח פיצוחים, פעולה שודאי נתפסת כוולגארית בעיני הזמיר האליטיסטי חובב הקונצרטים. מה מייצגות דמויות אלו אם לא את ה"אחרים" שעד היום סובלים מהתנשאות וקיפוח. המילה "כושית" הפכה למגונה בעידן הפוליטקלי קורקט, אבל היחס של החזיר לחתולה לא שונה בעיני מיחס הנמלה לתרנגולת ש"מרוב שומן קשה לה ללכת". ולגבי השפה - עדיין לא קמו מתחרים ללאה גולדברג בחריזה המדויקת ובטיפול המשובח בעברית. וראו גם "המפוזר מכפר אז"ר" ו"דב דובוני בן דוביים מצחצח נעליים", בהשוואה לשלל החרוזים המאולצים, המסורבלים, אונסי השפה וחסרי הקצב שמציפים אותנו בכל כך הרבה "ספרי" ילדים.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|