|
19/9/2004 18:04
|
דבורי
|
מאת:
|
|
לרוניתי-מקסימה בעצמך (סליחה אירנה)
|
כותרת:
|
איזה מילים, קצות הציפורניים מסמיקות לי! חבל לי לשמוע על אח שלך. ז"א, יופי לו שחזר בתשובה ושמצא משהו שמתאים לו אבל חייבים לשמור על איזון ושפיות בכל החדש הזה. ומשפחה, אין כמו משפחה. לצערי אני מכירה הרבה מיקרים כאלה. אנחנו היינו בקשר עם אחד כזה בניסיון לעזור למשפחה לשמור על איזה שהוא קשר איתו. אם תירצי לדבר, אשמח.
ההריון בסה"כ ממש הולך טוב (טפו טפו טפו:) שבוע שעבר התרסקתי ולא מצאתי כוחות אפילו לפתוח את המחשב. נעימה היתה חולה וזה היה טירוף. בעיקר כי החלטנו שאנחנו עושים חג שקט בבית, ונשארו לנו מיליון הכנות וזה היה פשוט לא נורמלי. ארנו חזר יום אחד מהעבודה וראה את נעימה בכיסא אוכל והיא בוכה, אוכלת קצת ובוכה, ואני יושבת מולה...מאכילה אותה ובוכה בעצמי...
אבל!! עכשיו הרבה יותר טוב. אחרי שכולנו נדבקנו והעברנו את החג בלהשתעל על האורחים שהגיעו מפעם לפעם..עכשיו כולנו מרגישים הרבה יותר טוב, ב"ה.
ואת חמודה? איך הולך לך? מרגישה שאנחנו מתקרבות לקו הסיום?
סליחה שיצא לי ארוך...חתימה טובה גם לך ושנה נהדרת !!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|