בגדול, אני עם זוגתך שתחיה - אני מקריאה את מרבית הקלסיקות ומשנה איפה שנדמה לי שחייבים ובלבד שלא נפספס אותן. יש ב"ויהי ערב" וב"איה פלוטו" ודומיהם רתמוס מדהים, שדיבר אל הילדים שלי עוד הרבה לפני שהבינו שפה. לא הייתי מוותרת עליהם רק בשביל להיות פוליטיקלי קורקט.
מצד שני, אנחנו לא קוראים את אגדות הילדים הקלאסיות - שלדעתי מפחידות שלא לצורך. בהנזל וגרטל, כיפה אדומה ואחרים יש לדעתי גם סממנים פדופיליים. הם מיותרים לחלוטין. כנראה שבגנים כן מקריאים אותם, כי העובדה היא שהבת שלי (בת ה-5) מכירה את הסיפורים...
ויש כמה ספרים שאני גדלתי עליהם שגם אותם פסלתי - למשל את דובי לא-לא. כל ההתיחסות לדובי כ"רע" נראית לי בעייתית מאוד...
|
תוכן התגובה:
|