(אנחנו שרים מצחיק במקום אדיר (: ) אבל מה שמפריע לי בכל השירים והסיפורים הוא שאין אבא. בדובי בובי הדובי הולך עם אמא לטייל, אחר כך אמא מספרת סיפור. באריה שאהב תות יש רק לביאה, וגם היא אמא פולניה ולא ממש מתקשרת עם הבן שלה. ההתקדמות הכי גדולה היא בתירס חם, שם אמא ואבא ואפילו הסבא הם ספקי תירס חם מוסמכים. אני קוראת את הדברים האלה והם מציקים לי. אנחנו משנים את המילים, מוסיפים אבא, [למשל ב"האריה שאהב תות" אנחנו משנים מ-"כל אמא ואמא אמרה..." ל"וכל אבא ואמא אמרו ל.." - צב] אני מנסה להסתמך על חברה שלי שנוהגת להגיד (היא אלקטרונאית בתחביב) שהילדים יכולים לראות סינדרלה כמה שהם רוצים, כי מה שהם ישמעו ברקע זה את אבא קורא לאמא לבוא לתקן את הטוסטר כי הוא מבשל...
|
תוכן התגובה:
|