איכשהו תמיד נראה לי שיש קנאה בין אחים על הרקע הזה. לפעמים היא מוצדקת ולפעמים לא. האמת היא שגם אם הורה אוהב את כל ילדיו, או נכדיו באותה מידה, הוא הרבה פעמים מביע את זה בצורה אחרת. להורה יש קשר יחיד ומיוחד עם כל ילד, הקשר בין אמא לבת אחת לצורך העיניין, שונה הרבה פעמים לקשר עם הבת הוא הבן השניים או השלישיים. זה אך טבעי כאשר חושבים על כך שכל אחד מהאחים הוא בן אדם שונה, ולכן יוצר דפוס יחסים אחר.
הקשר שלי עם אימי הוא שונה מאוד מהקשר שיש לה עם אחיי. כי אני בן אדם שונה מהאחים שלי, כי אני צריכה ממנה משהו אחר מהם, כי אני בת והם ובנים ועוד כל מיני משתנים משפיעים על כך. למשל זה שאני נורא משתפת אותה בחיי ואחיי פחות. היא מרגישה באופן טבעי יותר קרובה אליי, ולכן גם יותר נוח בבית שלי, וזה משפיע על איכות הקשר שיש לה עם הבן שלי לעומת הילדים של אחי.
אני אתן סתם דוגמא- לאמא שלי יש קטע עם לספר שיערות. אני זוכרת אותה מספרת אותנו בתור ילדים, שבוע שעבר היא סיפרה את יובל בלי לבקש רשות. אני זוכרת שהיא סיפרה גם את שני הבנים של אחי בלי רשות. (קצת לא המון, אבל בכל זאת בלי רשות). מובן שכעסתי עליה. אני זוכרת שגם אחי כעס עליה. אבל כיוון שהקשר שלי עם אימי הוא קרוב, זה עבר גם עם חצי חיוך, בעוד שעם אחי, וגיסתי יותר נכון, זה היה יותר קרוב לפיצוץ.
את שואלת למה אמך מעדיפה את הילדים של אחותך. אני לא יודעת, אבל התשובה נעוצה יותר בדפוס היחסים שיש לכל אחת מכן עם ההורים, ולדפוס היחסים שיש ביניכן כאחיות.
מאוד יכול להיות שאת מופלית לרעה. זה שווה דיבור לדעתי. בנועם, מתוך רצון לקרב יכולים לצאת רק דברים טובים.
|
תוכן התגובה:
|