פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

16/2/2005 11:03 רחליקה מאת: גם לי יש את אותן תחושות אבל הצלחתי להתגבר עליהן בדרך המחשבה... כותרת: אמי עוזרת בעיקר לאחותי, לה יש שני ילדים, לנו יש אחת. היא גרה ממש קרוב לאמי, אנחנו לא, היא חוותה דיכאון לאחר לידתה השנייה, אני תודה לאל הסתדרתי מצויין. אחותי באופן טבעי זקוקה ליותר תמיכה ממני. חמותי לעומת זאת עוזרת רק לביתה, למרות, שימי לב, שיש לנו יחסים נהדרים.. בכל הקשור לחמותי, אין לי תלונות, זו בחירתה, ברור לי שיחסיה עם ביתה נמצאים על מישור אחר לחלוטין. בכל הקשור לאימי, אני אפילו לא כועסת עליה, ברור לי שאחותי זקוקה יותר לעזרה. בכל פעם שעולה בי רגש של תסכול, אני מתחזקת מהמחשבה שאני יכולה בעצמי.. שהסתדרתי בעצמי מיום שנולדה ביתי ושאני גאה בעצמי על כך. אני גם בדעה שאני לא מתכוונת להתחנן בפני אף אחד שיבוא אלינו, מי שלא רוצה, סבבה. אני חושבת שסבים וסבתות צריכים לרצות לבוא. אם זה לא בא מהם, אז אחלה. אני לא ממשיכה לבקש. יצא מבולבל, מקווה שעזרתי במשהו. יום טוב, רחלי. תוכן התגובה: תגובות נוספות 15/2/2005  20:05 זה תמיד מסובך - יונית 15/2/2005  20:38 נראה לי שזה קשור לבן זוגי ועוד משהו ליונית - נורית 16/2/2005  20:45 נורית - יונית

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש