אני קוראת את הדברים שלך וקצת נדלקת אצלי נורה אדומה. אני ממש לא רוצה לבקר אותך או לפגוע בך, כל אחד מוצא את הדרך שלו להתמודד אבל נראה לי שאת מפילה יותר מדי על הילדה, אין לי ספק שהיא מאד בוגרת, אבל בגילאים האלה היא זקוקה קודם כל לאמא שתהיה לה משענת ולא הפוך! גם אני מאד הייתי רוצה יחסי חברות עם הבנות שלי, אבל בגיל קצת יותר מבוגר ועם הפרדה ברורה בין אמא לחברה בסיטואציות מסויימות. זה נשמע כאילו היא מאד רוצה לרצות אותך ויודעת שלאמא לא קל והכל תלוי בהתנהגות שלה והיא עלולה לפתח כל מיני דפוסי התנהגות של "לרצות את הסביבה בכדי שיאהבו אותה" מבלי לפתח כלל את האני שלה. מציעה לך לשמוע גם דעה מקצועית בנושא.
|
תוכן התגובה:
|