פעם כשתבתי משהו שהציק לי בכניסות הראשנות לבאופן טבעי. זה לא שלא קראתי שם דיונים לפני, אבל היה משהו שממש צרם לי. וחשבתי משום מה שזה מעניין מספיק כדי לכתוב את זה. בתום לב. עשו ממני שניצל וינאי דק וטרפו אותי בידיים...
לפעמים קהילה שמתנהלת לה בשגרה לא ערה למה שמצטייר לעיניים מבחוץ. נכון, יש עניין של סגנון, אבל אולי שווה לקרוא שוב לקרוא את ההודעה שעולה כאן בפתיחת דיונים חדשים? יכול להיות שהיא קונקרטית, מעולה, אדיבה וברורה. ויכול להיות שהיא כזאת בעיניים של המשתמשים הוותיקים, שיודעים לקרוא גם בין השורות, את ז'רגון הקהילה.
יש קהילות שלא פתוחות לביקורת. לטעמי שווה לקרוא ולפחות פעם ב.. לבחון אם יש משהו בדברים.
אני יכולה להעיד שלהיות טרף של קהילה ולהתקוטט עם אנשים שמעולם לא פגשתי ולא פגשו בי ואין להם היכרות גם עם הפרסונה הוירטואלית שלי, זה היה ממש לא נעים. מזל שהפסקתי לקחת דברים כאלה ללב. אבל זה לקח כמה זמן כדי שזה לא יזיז לי.
בקיצור, נכון שזה מעצבן. אבל רק מי שיודע שיש ממה להתעצבן מתעצבן. מי שלא יודע שזה מעצבן (כלומר הטירון התמים) פשוט אומר משהו שעל ליבו. אם כי עודף של סימני קריאה וכאלה מעולם לא עשה לי טוב. אבל זה באמת עניין של סגנון וטעם.
וחוצמזה אהבתי את תגובתה של עירית, עם הומור ועם משהו שאני לא השכלתי לעשות בזמנו: ללא רוח קרב.
עפרה
|
תוכן התגובה:
|