|
17/3/2005 00:01
|
לירי- חדשה פה
|
מאת:
|
|
על עכברים ואנשים...
|
כותרת:
|
הי יעלה, מלבד זה שנשמע שיש לך בת חמודה שמצליחה להביע היטב את רגשותיה, הייתי מציעה לך ללכת עם הכיוון של מירי. באמת קשה לדעת מה בדיוק מפחיד אותה- הגודל של ה SO CALLED עכבר? השערות שלו? מה שאמר? עשה? הזכיר לה? אולי זה בכלל מתקשר לה למשהו אחר.. אולי העובדה שזהו משהו חדש ולא מוכר? וכך הלאה השערות... ובאמת קשה לדעת. לכן הייתי מציעה לא להתייחס לאמירה הקונקרטית - אני מפחדת מעכברים- אלא להתייחס לכך שהילדה מביעה סוג של מצוקה (שהיא מכנה פחד) ולהציע לה את החום, התמיכה והבטחון לצד נסיון להמליל את החוויה מה ראתה.. מה עשה העכבר וכו. (כמו שמירי היטיבה לנסח). לפעמים הצמדות של ילד לאוביקט מסוים (העכבר במקרה הזה) היא רק הזדמנות להשליך עליו דברים אחרים (חששות/ פחדים וכדומה). הייתי מציעה לנחם, לתמוך, לחבק ולעזוב בשלב זה את העסוק בעכבר המסוים (שכן ממלא ההגיון המבוגר שונה מזה של הילד והסבר כמו: "הוא לא אמיתי" או: "הוא רק בטלויזיה", עלול לא להקלט באותו אופן) בהצלחה, לירי
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|