גם אנחנו עם מוצץ (שנתיים וארבע). אצלנו המוצץ (והסמרטוט יש לציין, באים ביחד) נמצאים בהישג יד של הקטן. הוא לוקח אותם כרצונו החופשי ללא הגבלה. בעקבות התמדה שלנו שהיה קטן שמוצץ וסמרטוט הם לשינה או להרגעה בלבד, גם היום רק כשהוא עייף הוא לוקח אותם בד"כ. כשהיה קטן במשך היום אם היה בוכה היינו מרגיעים אותו בחיבוק, נשיקה, ריקוד וכו' (כל אחד ומה שמתאים לו) והוא למד שמוצץ זה לשינה בד"כ. אני מסכימה עם תם תם שלפעמים לכל אחד יש את התוכניות שלו ולא תמיד התוכניות תואמות. אני בכל אופן חושבת שמוצץ הוא דבר טוב שמרגיע את הילד. אני לא מסכימה עם הדעה של לתת לילד את המוצץ במשך היום כל היום לשם מניעה. אם הולכים לטיול בחוץ בגינה הילד לא צריך מוצץ (אלא אם כן הוא ממש ממש בוכה ומבקש אותו) ואפשר להסב את תשומת ליבו לפרחים, עצים, ילדים אחרים וכו'. כמו שאמרו בעבר הכל צריך להיות במידה. אם מונעים מילד שרוצה מוצץ הוא יהיה עצבני, קוטר וירצה את המוצץ יותר ממה שהיה לולא לא היו נותנים לו אותו. לפעמים צריך לתת לילד מה שהוא רוצה ואז הוא זורק אותו לבד ולא מפתח תלות. בכל בחירה שלא תהיה - בהצלחה!
|
תוכן התגובה:
|