אני לא יכולה לתת לינקים ומאמרים וחבל שליאורה באמת לא יכולה לענות, כי לה יש מידע עובדתי מסודר. לכל מחלה יש סיכונים, והגוף שלנו בנוי בצורה כזאת שהוא אמור להילחם בפולשים וללמוד איך לעשות את זה. והשנים לעשות את זה הם השנים הראשונות. על ילדים המחלות עוברות יותר בקלות (כמו לדוגמה אבעבועות רוח). אני לא מבינה למה להכניס לגוף כל מיני דברים שלא אמורים להיות שם. נכון, זה מינון נמוך שחקרו (חברת התרופות שרוצה לתת את החיסון...) שהוא לא מזיק (בצורה שאפשר יהיה להאשים אותם). צריך לשקול כל חיסון לגופו, ולראות מתי הוא רלוונטי לילד שלי. לדעתי יש חיסונים חשובים, ואני לא נמנעת מלחסן את הילדים שלי, אבל לא בקצב או בזמנים שקבע משרד הבריאות, השיקולים של משרד הבריאות הם לא השיקולים שלי. אני מבינה את הצורך לחסן, ולתפוס את האוכלוסיה בגיל קריטי, ובגיל שכולם במעקב, אבל מפריע לי שכשהורים רוצים לקחת אחריות על הילדים שלהם, הם צריכים להלחם בשביל זה. לדוג': צהבת B - מחלה נוראית ומסוכנת. חשוב שכולם יהיו מחוסנים, אבל למה צריך לתת אותו כשגרה בגיל יום? ההידבקות היא בדם/יחסי-מין, ושני אלה לא יקרו בזמן הקרוב. ומנות הדם בארץ נבדקות. מתי אני אחסן את ילדי? אם אני נשאית (מחקרים אומרים שאיכשהו זה עובר, ואני חייבת לבדוק את עצמי בגלל זה), או אם אני מתכננת לנסוע לחו"ל (שם מנות הדם לא נבדקות), או כשילדי יגדלו ויהיו בגיל העשרה, לפני תחילת קיום יחסי מין. גם אדמת - מסוכן לעובר של נשים בשליש הראשון להריון. אז למה גברים צריכים לקבל? שיחסנו את כל הבנות בגיל בי"ס.
כן, לכל מחלה יש את הסיכונים שלה, וכל מחלה בטח יכולה להסתבך, אבל גם לחיסונים יש תופעות לוואי שעלולות להיות מסוכנות, ועוד הרבה תופעות אחרות שאנחנו לא יודעים איך הם משפיעים. ושוב כמו שאמרתי, מה שבעיקר מפריע לי זה שלא מאפשרים לי (או מקשים עלי מאוד!!) לקחת אחריות על הילדות שלי ולעשות את הדברים כמו שאני מבינה.
רק בריאות אריאלה
|
תוכן התגובה:
|