ממש לא נהיה לי יותר קל אחרי גיל שנה. ממש ממש לא. להפך: גיל שנה הקטנצ'יק התחיל להתרוצץ ולברוח, ולצאת עם שניהם הפך להיות מבצע בלתי אפשרי. הרגשתי כאילו חזרתי לתקופה הראשונה, כשהוא רק נולד, מבחינת הקושי.
דוקא עכשיו, כשהוא לקראת גיל שנתיים, אני סופסוף מרגישה את ההקלה המיוחלת, למרות שבמקביל צצים קשיים אחרים, כמו למשל שגם לקטן יש רצונות משלו ואני צריכה להחליט אם לשפוט בינהם, האם לתת להם להסתדר לבד, כמה להתערב, כמה להגן על הקטן מפני הגדול (עדיין יותר חלש אבל כבר לא תינוק), בקיצור, לא ממש אשת בשורות אני, וגם אין לי עצות חכמות, רק השתתפות והזדהות אחת גדולה. קשה מאוד !
|
תוכן התגובה:
|