קשה לי מאוד עם התיאורים, וקשה לי יותר כי אני יודעת שהמקרים האלה הם לא היחידים שקרו ואפילו די שכיחים בקרב בני 5. בגיל הזה זה עדיין לא מתוך רוע, זה יותר התנסות (למיטב ידיעתי). ולכן, חשוב חשוב חשוב - ללמוד וללמד איך להתמודד עם הבעיה הזו. תחושת האונס ממש זועקת אבל למען הילדים שלכן, למען הילדים הפוגעים ולמען החברה בכלל - מקרים כאלו צריכים להיות מטופלים נכון, זה הזמן היחיד שעוד אפשר לטפל בהם. מהתיאור של א' ייתכן מאוד שהילדה יכולה לעבור את זה בלי כל טראומה, אבל עדיין עדיף לדעתי לפנות לייעוץ בדחיפות. ומהתיאור של - גם הילד שלי עבר התעללות - הילד התגבר על האירוע אבל את לא, וזה ילווה אותך עוד שנים - כי ככה אנחנו, לוקחים על עצמנו את הכאב שלהם. ואני חושבת שגם בשבילך היה עדיף להתמודד עם האירוע ולא להדחיק אותו.
והתגובה הראשונה שלי היתה זהה לתגובה של דחוףףףףףףףף, אבל אחרי רגע של מחשבה, הבנתי שלא מקבלים החלטות על נושאים כאלה בשליפה מהמותן, חייבים לבחון את כל האפשרויות, להתייעץ עם מי שרק אפשר ולהתמודד בצורה הכי טובה שאפשר לראות. (לי אישית קשה לראות ברגעים כאלה. הוריד במצח מתפוצץ והראייה נעשית מעורפלת!)
שוב - ייייייעוץץץץץץ !!!!!
|
תוכן התגובה:
|