מתוקה, איך שמחתי לראות שהבנת אותי ולא נבהלת. קודם כל, את לא אומרת מילה לילדים. הם יקלטו ממך, ויותר מהר ממה שאת חושבת. ירגישו איזה משב חדש של סובלנות וזה יעבור אליהם. בקשר לרחוב, זה באמת יותר קשה מצד אחד והוא הצד הברור מאליו, אבל מצד שני זה יותר קל כי יותר קל לסגור את המוח ולא להגיב אליו - כשיש יותר גירויים בסביבה. ישר לשים לב ולדבר על משהו שקורה לידכם, מישהו שעובר, פרסומת מטומטמת, קבצן ברמזור... תנסי, ובטח שאין לך באמת סבלנות. זה רק בשביל הילדים.הצגה שתעביר אותו מהמקום שבו הוא נתקע. חזזקי ואמצי דינה
|
תוכן התגובה:
|