פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
15/6/2005 08:25 גימלית מאת:
ללא שם - חשבתי עליך המון אתמול בערב כותרת:
ההודעה שלך מאוד העציבה אותי.
יש לי כמה מחשבות שהייתי רוצה לחלוק איתך.
ראשית, חשוב לי להגיד לך שאת ומשפחתך חיים באווירה של טרור רגשי. או במילים אחרות אלימות מילולית. ואני אפילו מרשה לעצמי להגיד אלימות מילולית קשה.
זה הזמן להכיר במצב הזה. ולהבין שהוא כל כך קיצוני שהוא דורש טיפול ותגובה.
אני יודעת שיתכן לשמע המילה "תגובה" את מיד חושבת על אותה מזוודה שארזת ותוהה האם כדאי לארוז אותה שנית. אז יקירתי התשובה היא שנראה לי שלא. לפחות לא בינתיים.
ולא בגלל הסיבות הפרקטיות של ילדים וכסף. אלא מכיוון שאני חושבת שלפני זה יש מספר דברים שצריך לעשות.
-ראשית, הכי חשוב זה להבין את המצב. איך הגעת למצב שהפכת לקורבן לכזו אלימות? והאמיני לי שזה אינו ביש מזל, או צירוף מקרים. אני חלילה לא מנסה להגיד שאת נהנית מהמצב או הבאת אותו על עצמך בכוונה. אבל עובדה היא שבחרת להישאר בסוג כזה של זוגיות. עובדה שכבר שנים את מסכימה שיתנהגו אליך בצורה כזו.
מדוע?
יכולות להיות לכך המון סיבות. סביר להניח שהן עמוקות וקשורות היטב לעברך האישי והמשפחתי. אבל חשוב מאוד להבין אותן. כי רק ממקום של הבנה כזו תוכלי ליצור שינוי.

- אולי כדאי לנסות לחשוב, האם לדעתך יש לך הכוחות ליצור שינוי בתוך התא המשפחתי שלכם. (באמצעות עזרה מקצועית או בלעדיה). אם כן, אולי, שווה להישאר ולהלחם על הבית. אם לא יתכן שהגיע הזמן לתכנן את תוכנית המילוט שלכם.

- ואחרונים אך חשובים ביותר הם ילדיך. כי בסוף היום הניזוקים הכי גדולים מהסיטואציה הזו זה הם. שווה לחשוב איך לטפל בהם. בכל אחת מהדרכים שתבחרי את חייבת לטפל גם בהם. לעזור להם לרפא את הפצעים שלהם. ולחשוב איך את יוצרת להם עתיד טוב יותר. המחיר שהם משלמים הוא עצום וגדול.

לצערי עם כמה שאהבתי וחייכתי מהרעיון של "לזייף" חשוב לי להדגיש שהמצב הוא מאוד חמור! שום "פלסטר" לא יכול לעזור. לדעתי צריך פה טיפול שורש עמוק ומיידי. המחיר שכולכם משלמים בתוך אווירת האלימות הזו הוא פשוט עצום.

למרות שיש לי עוד הרבה מה להגיד ניסיתי לקצר עד כמה שניתן. כי חשוב היה לי שתביני את המסר העיקרי, והוא שיש לך פה תמרור אזהרה עצום שלדעתי אסור לך להתעלם ממנו. מקווה שתמצאי את הכוחות לצאת לדרך חדשה. אני יודעת שהיא קשה וממש מורכבת, אבל היא תחזיר לך את חייך בחזרה.
ואנחנו פה בשביל לתמוך. את מוזמנת לכתוב, לשתף, להתלבט. אבל בקשה אל תוותרי לו ולך.
איתך,
גימלית




תוכן התגובה:


תגובות נוספות
12/6/2005  22:25 חיבוק ... לא יודעת מה עוד להגיד ... מקווה שדברים ישתנו לטובה. (ל"ת) - Um_Netah
12/6/2005  23:20 מצטערת להודות שדפוס התנהגות כזה מוכר לי היטב - מבינה אותך
13/6/2005  08:47 וואו, נשמע כל כך קשה... - ליאורקה
13/6/2005  13:32 אוי, רציתי לכתוב כמו ליאורקה והתביישתי - נועה
13/6/2005  15:24 וגם אצלי - האפרתית
13/6/2005  18:32 אוי יקרה, בא לי לחבק אותך - רונית
13/6/2005  20:22 שמתי לב לסטטוס קבוע אצל כל מי שענתה, בנוסף, אני נואשת לעזרה - ללא שם
13/6/2005  21:22 ללא שם יקרה - טל
14/6/2005  08:10 פתרון טכני למייל המשותף - קרן אורצ'יק
14/6/2005  08:10 פתרון טכני למייל המשותף - קרן אורצ'יק
14/6/2005  09:50 את יכולה להתקשר אלי - מבינה אותך
14/6/2005  12:53 אולי תזייפי קצת רחמים ואהבה? - ללא שם יקרה
14/6/2005  14:38 דינה יקרה - את מקסימה ! - ללא שם
14/6/2005  14:43 לדינה - מצטערת לאכזב אבל
14/6/2005  15:17 ללא שם תחזרי לצחוק - ללא שם תחזרי לצחוק
14/6/2005  15:22 למבינה... - ללא שם
14/6/2005  16:03 דינה חמודה - אני אוהבת את הראש שלך - ללא שם
16/6/2005  11:12 ללא שם - עדיף לא ללכת בכוחנות - דינה
16/6/2005  14:54 לדינה - ללא שם


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש