אין ספק שהתכנית שטחית ופופוליסטית. זו טלוויזיה. (אגב, זו תכנית אנגלית). אבל אני כן חושבת, ממרום אמהותי בת השנתיים, שאני יכולה לקחת ממנה דברים. לא הכל, לא כל דבר, אבל חלק מהדברים שהיא מציעה מזכירים לי דברים שקראתי בעצמי ודברים שאני גם עושה ממילא. למשל, לתת כללים ברורים: לחדר הזה נכנסים רק ברשות של אבא ואמא. ולהקפיד על זה. זה נראה לי א-ב ביצירת כללים ומסגרת בבית. למשל, ילדה (גדולה) שלא מוכנה ללכת לישון וצריך להחזיר אותה שוב, ושוב, ושוב, בעדינות אך בתקיפות, למיטה. סביר, לא? להתעקש אבל ברכות על מה שחשוב.
ומנגד, תמיד תמיד תמיד היא מדגישה 'בתכניות' את חשיבות הקשר בין ההורים לילדים. הורים לא רק מחנכים את הילדים שלהם - הם גם מבלים איתם. היה זוג אחד מבוגר עם תאומים שהוציאו להם את המיץ, כולם היו מסכנים. כולם. אז אחרי שהיא עשתה קצת סדר בענין הסמכויות וביססה כמה כללים, היא הושיבה את כולם לשחק. והכניסה גם את זה 'למערכת'. לדעתי, זה מקסים. מאד מאוזן, מאד הגיוני, ממש מתבקש.
שוב, זה פופוליסטי ושטחי ללא ספק. אל תשכחי שהם מכניסים לתוך 45 דקות תהליך שלקח כמה שבועות, ומראים לנו רק את ההיילייטס, ואני בטוחה שחיי המשפחות שהיא מבלה איתן משתנות לעד. בכל מקרה אני חושבת שאם בוררים את המוץ מן התבן אפשר ללמוד משהו. או שאולי בעצמי קראתי כל כך הרבה שאני 'מלבישה' על זה משמעויות שאינן שם? לא נראה לי.
(אגב, קראתי ראיון איתה בעיתון לפני כמה חודשים והיא נשמעה לי הרבה הרבה יותר קשוחה משהיא מצטיירת בטלויזיה. נדמה לי שילדים שלה קשה יותר)
נועה
|
תוכן התגובה:
|
