העלית נושא חשוב לדיון. גם אני עוברת אותו דבר עכשיו. הבת שלי (בת - 5), מתקשה בדחיית סיפוקים, מרגישה תמיד גלגל שני בחברה, נותנת לחברות שלה להיות דומיננטיות וחשוב לה מה אומרים עליה, והרבה פעמים מרגישה מסכנה. כל הזמן מתבכיינת, בצורה מרגיזה ובעיקר לידי. ובשלב מסויים קלטתי שזו אני בהרבה דברים בילדותי ובנערותי. לא התבכיינתי בכזו רמה, אבל הרגשתי מסכנה הרבה פעמים...
בקיצור אני מאמינה שאפשר לשנות את זה ורצוי מאד כבר עכשיו. למה לתת להם לגדול ולסבול מכל הסיטואציות הרגשיות שאנחנו סבלנו אם אפשר לעצור את זה עכשיו?
אז קודם כל מודעות היא אבן המפתח. אם היא קיימת בצד הרצון לשינוי, את תצליחי בסוף. רק צריך לעבוד על זה חזק מאד ולמצוא את הדרך שנכונה לך ולילדך.
מצטרפת כאן לכל מילה שטלי כתבה. דברים חכמים. שש השנים הראשונות הן אלה שמעצבות את דפוסי החשיבה במוח. כמתבגר - זה הופך לתגובה רגשית אוטומטית לסיטואציות זהות. לכן בילדות יש את היכולת להשפיע על אופן החשיבה וליצור תגובה רגשית נכונה וטבעית לסיטואציות, ללא רגשות שליליים.
איך עושים זאת?
מציעה לטפל בך ברמה זו או אחרת, תלוי עד כמה התכונות האלה דומיננטיות אצלך כיום. כמו כן יש ספרים שבעקיפין אפשר לישם דברים פשוטים. אני רכשתי לאחרונה את "איך לדבר שהילדים יקשיבו" וכן הורים משוחררים ילדים משוחררים, וגם "הורות מודעת " שמדבר על "השריטות" שחווינו כילדים וממשיכים אותם כהורים.
בעצמי אני מטפלת בצורה ממוקדת בטיפולים אלטרנטיביים.
ובילדה - בעיקר מנסה להראות לה שיש דרך אחרת. אני מנסה בכוח לעצור לה את התקפי הבכיינות והמסכנות. כלומר כל פעם שזה קורה אני מבקשת ממנה להפסיק ומסבירה לה שזה לא נעים ויש אלטרנטיבה אחרת. אני מאמינה שזהו דפוס שפשוט צריך לעקור מן השורש, כי זה יפגע בה בהמשך.
כמו כן אני אומרת לה הרבה משפטים מעצימים בהזדמנויות נאותות, כמו שהכי חשוב מה שהיא חושבת, ולכל ילד יש דעה משלו וכהנה, והיא מפנימה...
בקיצור חפשי את הדרך שמתאימה לכם, אבל את תרפי. בעיני זה תהליך שיכול גם לקחת שנה שנתיים, ובשילוב עם התבגרות נפשית שקוראת מעצמה בכל מקרה, ודגש שלך ללא הרף על הנקודה שאת רוצה לשנות, תצליחי לשנות את הדפוסים האלה בסופו של דבר. אין שום סיבה שהילד יסחוב אותם לבגרות ויסבול מהם כל החיים.... גם כמבוגרים אנחנו מנסים להשתחרר מדפוסים מעכבים שקיבלנו בילדות, אז אם עושים את זה בילדות זה קל ומהיר פי כמה וכמה.
מחזקת את ידייך.
|
תוכן התגובה:
|
