עכשיו אני עונה לך כשהקטן (8 חודשים) על הידים והגדול (3 ו-8 חודשים) נרדם לשנת צהרים. אין לי עזרה והסוד הוא סבלנות ואם עם הראשון נסיתי לישון כשישן, עכשיו זה קשה יותר אבל אפשרי ואני יודעת שבלי זה אני פשוט מתמוטטת. על זה אני מתעקשת. לגבי תרבות, אז אנחנו באמת מוגבלים בענין. לדעתי הכל ע נין של זמן. אני מנסה לתת לגדול במנות קטנות כשאפשר ומרגישה בסופו של דבר על המצפון שאני לא מספיק זמן אתו כמו קודם ולעומת זאת הקטן שאין לי תמיד הכח או הזמן לשבת כמו שישבתי עם הגדול. ישלי על הידיים פקעצ עצבים מקוה שעזרתי במשהו מעין
|
תוכן התגובה:
|