גם אצלי, בהתחלה ממש לא הבנתי איך עושים את זה, זה נראה לי בלתי אפשרי. אני מסכימה עם מי שכתבה למטה שמנשא טוב הוא הצלה - עד גיל חצי שנה לקחתי את הקטן במנשא לכל מקום, וכך יכולתי, למשל, לדחוף את הגדול בנדנדה כשהקטן עליי. הוא בדרך כלל מצא מספיק דברים מעניינים להסתכל עליהם, ולא בכה יותר מדי. חשוב גם באמת להניק אותו לפני היציאה מהבית, כדי שזה לא יהיה עניין. אני, אישית, הייתי די עבד ל"סדר יום" של הגדול שלי, וכשהייתי בהריון עם השני (הגדול בן 3) פשוט החלטתי להיות אמא יותר קלילה, אחרת היה ברור לי שלא אצא מהבית לעולם! ובאמת זה עובד, פשוט להחליט שאת עושה הכל ומסתדרת עם מה שבא. זה נכון שלפעמים יש קטסטרופות שהקטן מתחיל לצרוח והגדול מיילל, אבל זה קורה ממש ממש מעט, וחבל בגלל זה לוותר על כל אפשרות לעשות דברים עם שניהם. אני עכשיו נכנסתי לשלב חדש, כי הקטן בן 9 חודשים ובאמת צריך חופש, ומתחיל לקחת את הצעצועים של הגדול... אבל אני כל הזמן מתרכזת בזה שזה גם שלב שיעבור, ובקרוב הם ממש יוכלו לשחק יחד. מקווה שעזרתי במשהו, בהצלחה!
|
תוכן התגובה:
|
