|
17/2/2002 22:22
|
טובה קראוזה - דיאטנית קלינית
|
מאת:
|
|
טחינה, שקדיה, ארטישוק
|
כותרת:
|
כאשר התינוק אוכל כבר מנה יפה של פירות שונים, דבר שאמור לקרות בדרך כלל בגיל שבעה עד שמונה חודשים, בגלל ההדרגתיות בהוספת המזון ועוד, אפשר להוסיף למנה שלו טחינה גולמית ו/או שקדיה. המטרה בהוספת שני מצרכים אלו היא ראשית - תוספת של ברזל בעיקר (בטחינה) וסידן (בשקדיה) וכן תוספת קלורית. כפי שנכתב כאן בעבר, חלב אם או תמ"ל מכילים קרוב ל-70 קלוריות ל-100 מיליליטר, בעוד שמנת פירות מכילה פחות מכך. כמו כן, מנת הפירות מכילה מבחינת רכיבי תזונה שמספקים קלוריות רק סוכרים (ולא שומנים או חלבונים) ותוספת הטחינה או השקדיה מוסיפה הרבה שומן ומעט חלבון. הוספת טחינה או שקדיה מגוונת את המזון המוגש לתינוק הן מבחינת הטעם והן מבחינת ההרכב. מזכירה שוב להיזהר מפני האלרגיה לשומשום. לגבי ארטישוק: לדעתי זה די "תיק" לקלף לתינוק את החלק האכיל של העלה, לרסק ולתת לו. אם יש לך סבלנות לכך, נסי להציע לו, אך רק אחרי שכבר אוכל מגוון של ירקות. אני הייתי ממליצה לחכות לשלב בו לא צריך לרסק לתינוק אלא הוא כבר גדול דיו כדי ללעוס לבד את החתיכות הרכות הללו. לבבות ארטישוק הם לטעמי סיביים מדי, ולא מתאימים מתחת לגיל שנה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|