(שנת צהריים) ואני שמחה שנחמד למישהו לקרוא. בכל יום עבודה, כמו לכולנו, יש זמנים טובים ויש מעצבנים. אני בהחלט יכולה לספר פעם אחר פעם, תוך חיוך רחב ומלאכותי (שעבר הלבנת יתר) על ילדים ששיתפו פעולה להפליא, על סתימות הרואיות (יש דבר כזה??) וטיפולי שורש מעמיקים. כמה משעמם לכתוב, ואני חוששת שגם משעמם לקרוא. ביומן שלי, אני לא ממציאה דבר. להפך, פעמים רבות מקבלת הערות מהסייעת שמזהה את המקרה (אני משתמשת בשמות בדויים). לרוב הן מציינות את הדיוק בתאור המקרה. כחלק ממורשתי הפולנית, אני מוצאת גאוה ואתגר ביכולת הבלתי נדלית שלי לקטר. זה גם נעים! ול-??? אני שמחה שאת מוצאת לנכון לקרוא את יומני, ולא רק אותו, ובודאי לא באופן חד פעמי, לפי בקיאותך הרבה בדרכי הריגשית. לכבוד הוא לי. תודה למחזקות. אני מאד משתדלת שיהיה מעניין, ואם למישהו יש שאלה ברפואת שיניים, מבטיחה להשחיז לשוני, להוציא כל טיפת ציניות שאספתי (ויש, ברוך השם) ולעזור. אם יש שאלות בנושאים נחמדים יותר, כעבודות יד,אפילו עוד יותר אשמח
|
תוכן התגובה:
|