המסקנה שלי שגם לילדים כמו למבוגרים יש שעון ביולוגי. גם הבת שלי נרדמת בסביבות 22:00, אחרי שמ-21 היא במיטה, ואני יושבת לידה, ובבוקר צריך להעיר אותה (בסביבות 7). בסופי שבוע היא יכולה להתעורר גם אחרי 8 בבוקר. מאז שהיא תינוקת קטנה היא לא היתה זקוקה להרבה שעות שינה והלכה לישון מאוחר. ניסינו כל מיני דברים כולל לקצר לה את שנת הצהרים ושום דבר לא עזר. את שיטת ה-5 דקות אנחנו בשום אופן לא מוכנים לנסות. אנחנו החלטנו בסופו של דבר, לזרום איתה, ולא לנסות בכוח לגרום לה ללכת לישון בשעה בה היא עוד לא עייפה, גם אם לנו זה קצת קשה. הגילאים האלו בהם הם כל כך זקוקים לנו עוברים מהר, ולכן אני בעד לתת להם את מה שהם צריכים גם כשזה מעייף. לפעמים אנחנו הולכים לישון מיד אחריה ובאמת לא נשאר לנו הרבה זמן איכות ביחד, אבל בסך הכל השעה הזאת שבה אני יושבת לידה והיא מפטפטת ושרה (בת 2.2) היא שעה שאני מאד אוהבת.
|
תוכן התגובה:
|