לדעתי אתם חייבים לבחור בין שני אפיקים ברורים וחדים מאד:
1. או שלכל אחד משניכם מותר לטפל בילדים איך שהוא רואה לנכון, והשני לא מתערב לו, לא מעיר לו, ולא כלום, אלא מכבד לגמרי את זכותו לעשות מה שנכון לו, ולא ביקורתי כלפיו, אפילו לא בלב.
2. או שמחליטים ביחד (ביחד!!!!) שאת בתור האמא היא "הבוסית" בענייני ילדים, ואת מחליטה מה המדיניות, ואת אפילו כותבת בכתב את המדיניות, ועליו לנהוג עם הילדים לפי המדיניות שאת כתבת. כמובן שמותר לו (לא בפני הילדים!!!!!!!!!) להביע את דעתו השונה, אבל המילה האחרונה היא שלך, לאחר שהקשבת.
זו דעתי.
בעיניי כל מסלול אחר זה חיכוכים וסיוט ובזבוז טונות זמן ואנרגיה וצער.
|
תוכן התגובה:
|
