ממליצה לכן להיכנס לפורום "תמיכה אחרי אבדן" בתפוז. אני חושבת,מנסיוני,שלמרות הקושי העצום,יש במקום חוזק יוצא דופן. יש שם הבנה ללא מלל ואם צריך מלל-גם זה יש. אינני מאמינה בנחמה במה שיש,אני מאמינה בבניה עצמית מתוך הפנמה,עיבוד וקבלה את עצמינו בחזרה כמו שאנחנו. זר לא יבין זאת. מאחלת לכן בליבי את הרשות להיות,כאובות,שמחות,מתאבלות,נוכחות או נעלמות עד יעבור זעם והחיים ימשכו לאן שימשכו. כאן בשבילכן. גילי
|
תוכן התגובה:
|