|
5/6/2006 23:59
|
תמרה
|
מאת:
|
|
שירי יקרה
|
כותרת:
|
כבר כמה דקות בוהה במסך הזה וחושבת מה יכולה לומר שאולי יעזור. מה שעולה לי הוא שעד באין בשורות לא טובות יש את התקווה ואת האפשרות שזה לא מה שאת חושבת ועל בסיס התקווה והאפשרות הזו אפשר לנסות להתנהל בימים הקרובים. מאחר והרע שאת חוששת ממנו אינו - בעזרת השם - בגדר עובדה אלא רק חשש, אפשר לנסות בימים שעד לידיעה להתנהל כאילו שהבדיקה תקינה. לנסות למצוא ממה ואיך להנות בהם קצת. לשמח את אסף. במקביל וללא קשר הייתי מתכננת את מה שיקרה ביום חמישי. כלומר: לדעת בדיוק מתי תתקבלנה התוצאות ואם אפשר לקבוע מראש את כל הפגישות שיהיו עם הצוות המטפל עוד באותו יום למקרה שחו"ח תוצאות יחייבו שינוי בטיפול הנוכחי כדי שאם תצטרכי אם יהיו שם וכבר זמינים לך. הייתי מנסה להימנע מהבדיקה היום מחר ועד לבדיקה מה זה אומר אם התוצאות אינן משביעות רצון ומה הדבר לעשות במקרה הזה אך הייתי דואגת לכך שאם בעקבות הבדיקה יהיה צורך לדעת את זה, המידע הזה ותמיכה לקבלתו יהיו זמינים במיידי. לא למשל רק אחרי הסוף שבוע שיבוא אחרי אותו היום חמישי. אסף הוא פה הגיבור האמיתי - הוא מי שצריך באמת לחרוק את השיניין ולעבור את מה שהוא עובר וצריך לעבור המחלה והטיפולים שלה. וצריכה לנסות לחזק אותו בכל כוחך וזה גם יחזק אותך כתוצר לואי. ככה נראה לי. במסגרת זו לנסות לחזק אותו ולשמח אותו - לא במלאכתויות כמי שתמסירה ממנו ומשקרת לו אלא כמו שאמרתי כל עוד לא ידוע דבר אחר בינתייים ועד ליום חמישי. כמובן שאחרי כל העצות האלו שמי יודע מה בכלל הן שוות מעבר לכוונה הכל כך טובה שלי מאחוריהן, אני מחבקת אותך חזק ומתפללת בכל ליבי לבשורות טובות ולמפנה חיובי. תמרה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|