על זוג שהיו לו בעיות באינטימיות שלהם, לא נמשכו אחד לשני, בקיצור: לא הסתדרו במיטה - אז הם החליפו את המיטה....
אני רוצה לקחת את תגובתך אולי צעד אחד רחוק יותר ממה שאת התכוונת, לצורך הטיעון הכללי:
לאטום את האזניים (כמבוגרים) ולא להקשיב לחדשות כדרך להתמודדות עם אירוע טראומתי - זהו בערך אותו פתרון.
נכון שההיצמדות הבלתי נשלטת לטלוויזיה כשאר קורה אסון או טראותה הם בעייה בפני עצמה. נכון שצריך לווסת. נכון שצריך לסנן את הצריכה של הילדים (לא רק בחדשות) - אבל התנתקות כמעט מוחלטת היא יצירה של חור שחור אפל שלפעמים מפחידה יותר מהמציאות הקשה.
מה שאני רוצה לטעון: מחיקת המציאות מחיינו איננה עושה את המציאות או את חיינו טובים יותר.
בהכללה גדולה - אני חושבת שלכולנו כמבוגרים יש מחוייבות חברתית ואחריות לעולם שסביבנו, בוודאי לעולם הילדים, ולא רק לרווחה המיידית שלנו. לכן אני לא לוקחת לעצמי את הלוקסוס הזה של ההימנעות מלדעת.
ומעבר לכך: בוודאי שכל מבוגר ינהג על פי כוחות הנפש שלו ויכולתו להתמודד עם המציאות.
|
תוכן התגובה:
|
