גם אצלנו- שבועיים היה בסדר גמור (יותר ממה שציפיתי), ועכשיו, כל יום: לא רוצה ללכת לכתה א. למה? לא כיף לי.
נראה לי שמוקדם להתאכזב (אם כי אני הראשונה לחשוב שיש ממה, ולכן כל כך הופתעתי על הכניסה החלקה שהיתה לה עד עכשיו למערכת). נראה לי שיש מעין "נפילת מתח". ההתרגשות הראשונית התחילה לעבור לשגרה, ושגרה זה לא "כיף", ופתאום צריך לשתף פעולה עם דברים שלפני כן לא היו, ולפעמים לא מענין, ולפעמים כן.. באיזשהוא מקום חיכיתי ל"נפילה" הזו עוד קודם, והתפלאתי שהיא באה רק עכשיו. לא נראה לי שהבעיה היא הפער בין הילדים. גם כשבעיית הפער תפתר, יהיו חלקים פחות מענינים. אני טיפה עילגת היום. הצלחתי להסביר את עצמי?
|
תוכן התגובה:
|