כל מה שאני כותבת, אפשר לבדוק. מתחילים בלהקיד "קרן קרב" בגוגל. לא ממציאה שום דבר. לא מגזימה. וידע זה כח. אפשר לשנות, אפשר לשפר אם מפסיקים לעצום עיניים. אם יודעים לבדוק ולדרוש. יעידו המורות של שלושת ילדי: תמיד התנדבנו לעזור, לקשט, ללוות טיולים, לספר סיפורים בהתנדבות ולהגיד להם מילים טובות. אנחנו לא נגד מערכת החינוך. אנחנו בעד הילדים. אבל המצב רע ולכל כך הרבה הורים פשוט אין מושג מה קורה כל יום בבתי הספר (והגנים, אגב) של ילדיהם. כמו שנלחמים כאן על זכות היולדת לקבוע את גורלה (ואני אומרת זכות כל נזקק לשרות רפואי באשר הוא), אני קוראת לנשים החכמות והמיוחדות שכאן, וכמובן גם לגברים, פשוט לבדוק את מה שאני טוענת. כל אבן שמרימים מניבה שרץ, ואת זה חייבים לשנות. בעניין "קרב" זה ממש קל! לא משלמים וזה יתפוגג. רעות חולות אחרות (כמו ישיבה בקבוצות, חוסר סלקציה סבירה במורים, המיצ"ב, שיטות הוראה מוזרות מיקור חוץ של תכניות למידה (זוועה!)) קשה הרבה יותר לשנות. וכשהיתי אמא צעירה, גם אני לא ידעתי שכך הוא.
|
תוכן התגובה:
|