עברתי אחד, אלקטיבי, לידה ראשונה. מרדים לפי בחירה שלי, מנתח מהמובילים. ומה? אחרי הניתוח, הייתי אאוט, יש לי חור שחור, אבדן זכרון, אודות למורפיום. אחרי הניתוח לא ממש סבלתי מכאבים, אבל לא ידעתי מה זה לידה רגילה, ומה ההבדל. אחריו ילדתי שניים בלידה רגילה. זה שמיים וארץ. התאוששות אחרת, חויה אחרת, התחלה אחרת לגמרי. בניתוח, או ליתר דיוק, אחריו, הרגשתי שהיתה לי חויה סטרילית. בלי צירים, בלי מאמץ, התרגשות, אבל גם מסוג אחר. רק יום אחרי, הצחלתי לעכל שיש לי ילדה, ושהיא נולדה. עד הלידה השניה, המילה "ילדתי" לא היתה לי בלקסיקון. לא הרגשתי נוח להשתמש בה. ההנקה היתה הרבה יותר קשה (ההתחלה), הכל היה אחרת. בטח לא קשור, אבל גם היה דכאון קל אחרי... עכשיו הכל רחוק, ואין שום הבדל, או משמעות ללידה, אבל, בחיים לא הייתי עושה את זה לעצמי שוב, בטח לא ביוזמתי. לידה שלישית שלי, שהייתה ממש לא מזמן, כמעט נגמרה בקיסרי אלקטיבי. מאד התבאסתי. אבל לבסוף, זכינו לעוד חויה מעולה. בקיצור, נוסף על זה שלדעתי זו לא אמורה להיות בחירה שלך (אמרתי את זה כבר?), זה גם לא כדאי!!!
|
תוכן התגובה:
|