באמת לא היה לי מושג שזה יהפך לדיון פוליטי. דיברתי את כאבי. ואם אתן מכריחות אותי לדון בפוליטיקה- לדעתי, כרגע, אין עם מי לדבר ואנחנו נלחמים על חיינו. העובדה שממשלת ישראל הריבונית, לא עשתה דבר במשך שמונה שנים והפקירה את תושבי הדרום היא ביזיון גדול ובאמת אין ברירה ואין עם מי לדבר בצד השני. העובדה שהחמס משתמש בקורבנות שימוש ציני ומבחיל, כמובן לא נעלם מעייני והתקווה הפרטית שלי שיום אחד הם שיתפקחו ויבינו מה החמס עשה עבורם וכמה "הייטיב" איתם כאשר (למשל) גזל מהם את המשאיות מלאות ציוד ששלחה מדינת ישראל .ובכל זאת- הילדים כאן ושם עדיין ילדים ועדיין חפים מפשע ולי זה קשה... אתמול היה לי פשוט יותר מדי וקיוויתי שאם התפילה תהייה כל כך חזקה יכול להיות שמשהו שם בשמיים, באנרגיה, ישתנה ואולי נפיץ קצת טוב בנוסף למלחמה. היום הדאגה לחיילנו זכתה במקום הראשון ברשימת הדאגות שלי. בנות, חבל שאתן כל כך כועסות, .
|
תוכן התגובה:
|