|
8/1/2009 23:28
|
ריש
|
מאת:
|
|
לי,
|
כותרת:
|
מתן האפשרות לחמאס לשלוט ברצועה הוא בחירת האוכלוסיה שנמצאת שם. היה שלטון אחר, ואיננו. אני בטוחה שאם יגיעו לבי"ח שיפא בעזה יגלו לא רק חולים / פצועים למרות הגדרת המקום.
ויש גם מעשים הומניטרים - כשבוע לפני חנוכה הועברו כספים מבנק ישראל לרצועה למרות המצב המתוח - כדי שלא למוטט את כלכלת הרצועה. יש פצועים המופנים לבי"ח ברזילי. ובטח יש עוד.
לנו יש גלעד שליט אחד, שרוצה הביתה. כולנו רוצים. ואפילו חתיכת מידע - אין. יש לנו אוכלוסיה אזרחית שסופג כבר שנים נפילות ונזקים לרכוש לגוף ונפש - ואנחנו מבליגים.
רק הגופות של הילדים גורמים לכולכן לעצור ולחשוב?
מלחמה היא דבר נורא, אבל היא לאה תחילה לפני כשבוע, היא התחילה מזמן. כל עוד המחיר היה פחות מדמם הי הלנו קל להתעלם ממנו. כפי שאמרתי (וגם נהגתי) בעיני, לנזקים נפשיים הנובעים מחרדה יש משקל כבד יותר מאשר לפגיעה ישירה מטיל בביתי. למות הרבה יותר קל מלהתמודד עם החרדות והפחדים.
האם מי מכן היתה מוכנה לחיות תחת איום יום יומי כזה ועדיין לעסוק בסוגיה (החשובה והראויה) בנוגעת לחפים מפשע שנפגעים מהלחימה בעזה? אני מזמינה את כולכן אלי, למלחמת לבנון השלישית כשתגיע. אני בטוחה שיהיו המון צימרים פנויים ועמדות תצפית מגוון לספירת נפילות באזור... מי מכן היתה מוכנה לתרום לחיזוק כלכלת שכניה בקניות שונות כשאלה שמדווחים על מיקום הנפילות כדי לשפר את הטיווח? ולא מדובר בבסיס צבאי אלא באוכלוסיה אזרחית בלבד.
אני יכולה להסכים שיש דברים שחורגים, שלא צריכים להיות. אני זוכרת דיון שפחתי כשהאיש שירת במיל' באיזה גדוד מהסרטים. באימון הוא קיבל הנחיה יחד עם כל הקצינים ש"אם משעמם לכם, אפשר לתת למי שעובר במחסום מברג ולדרוש ממנו לפרק את כל האוטו!" התגובה לכך הייתי מיידית בתדריך ובמכתב לנציב קבילות חיילים. כי צריך לשמור על גבולות ברורים בין "תפקיד" לבין רשעות. ברור לי לפחות שלא היתה כוונה למחוק את ביהס של אונר"א. אפילו מסיבות פרקטיות. ועדיין הדם של העזתים לא אדום או סמיך יתר משל שאר תושבי הארץ, גם אם מדובר בילדים / תינוקות. מגיע לכולם לחיות בשלום ובשקט.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|