פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

27/1/2009 15:05 לימור מאת: אחת יקרה כותרת: עלית בידיוק על הנקודה :-). אבל אנחנו מודעים לזה ועובדים על זה כבר שנים... לפחות מגיל 3, אם לא קודם. יש בחייה (כבר שנים) המון מצבים בהם היא בלעדי וטוב לה, והיא גם מעולם לא התקשתה בפרידה בבוקר למשל. אבל אם יש לי יציאה שהיא לא שגרתית, הרעיון קשה לה, כשאני כבר הולכת הכל בסדר. הקושי בספרציה הוא עקבי ויומיומי, לה למשל יש "טקס לילה טוב" ארוך בהרבה משל אחיה הקטנים. היא הולכת לחוגים מגיל 5 (לפני כן היינו במספר חוגי הורים+ילדים. הפרידה ממני לפני החוג תמיד היתה קצת יותר ארוכה מאשר בבוקר בגן ובביה"ס, אבל נעשתה ללא קושי. איך אני מקבלת את פניה לאחר פרידה? לא כ"כ ברור לי הכיוון- חיבוק, נשיקה, שיחה על איך היה ופנייה להמשך סדר היום שבד"כ ידוע לה מראש. תוכן התגובה: תגובות נוספות 27/1/2009  10:21 מה היא אוהבת? לרקוד? לשיר? לצייר?... לאן רצית לרשום אותה. תפרטי קצת. (ל"ת) - רונה 27/1/2009  11:06 אולי חוג איתך? - אחת משלכן 27/1/2009  14:04 היא פוסלת הכל... - לימור 27/1/2009  14:16 לימור יקרה - אחת משלכן 27/1/2009  20:38 כיוון אחר - maia 27/1/2009  22:10 היא לא בצהרון - לימור 27/1/2009  23:02 לימור - maia 28/1/2009  09:17 לימור יקרה - אחת משלכן 28/1/2009  18:44 אחת, האבחנה שלך מדהימה! - לימור 30/1/2009  17:05 ואיך היא בבית הספר? יש לה חברים? חברות? חברה אחת? חבר אחד? - דרורית אמיתי-דרור 31/1/2009  09:26 יש לה הרבה חברות, הן אפילו החלו לישון זו אצל זו - לימור 1/2/2009  09:44 נשמע שהחוג הוא לא המוקד, אלא הביטוי החיצוני - אורית גודקאר, פסיכולוגית

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש