לעניות דעתי, ילד שעונים ונענים לצרכים ולרצונות שלו במועד שבהם הוא מצביע ומבטא אותם, הוא ילד שיוכל להתקדם הלאה בקלות רבה יותר. ובן זה לבין פינוק אין שום דבר. פינוק הוא לעשות בשביל הילד שלנו משהו שהוא יכול לעשות בעצמו. את נשמעת מאד ערה לצרכים של בתך, ואני רוצה להציע לך דרך להתבונן על התגובה שלך לכך, ואם אני טועה -אנא סלחי לי. מראש אדגיש כי כל כוונותי לעזור לך כפי שביקשת וטובתכן בראש מעייני. ייתכן שיש בך חלק שמתקשה לקבל את הצורך של בתך בסוג ובאינטנסיביות של הצמידות אלייך. חלק שרוצה את הספרציה בינכן. יש בך גם חלק שמאד נהנה מהיחד שלכן, ונשמע שיש לך המון סבלנות ואהבה ורצון ליחד הזה. אך החלק השני מתייחס לצורך בצמידות גם כאל "פינוק". זהו חלק ביקורתי. את יכולה לשאול את עצמך, מה מוביל את החלק הזה, מה מקיים אותו. ברגע שתראי ותביני את החלק שחושב ש"צריך חוג", החלק שמבקר את הצורך שלה בצמידות אלייך, תהיי מסוגלת לתת לו מענה ולמצוא את האפשרות שלך להתבונן בצורה קצת שונה על הצרכים שלה. אני כאן להקשיב לך.
|
תוכן התגובה:
|