|
6/7/2009 20:42
|
carmi...
|
מאת:
|
|
אישה אמיצה אבל...
|
כותרת:
|
שלום לך רונה. מאמינה שאת זוכרת אותי. לשניה נדהמתי כשקראתי את שכתבת.נשמתי עמוקות.ואז חשבתי לעצמי למה לילדמותר לבכות. לכעוס.להשתטח על הרצפה ולרקוע.לאדם בוגר אסור.כן את מאוכזבת כל כך רצית בת. רציתי לספר לך נתון מדהים שנחשפתי אליו לאחרונה.בקורס שעשיתי שנקרא הגוף זוכר.טיפול בטראומות לידה וטרום לידה. האם ידעת שהעובר קולט אנרגתית ברגע ההוצרות שלו אם הוא רצוי או לא? האם ידעת שלב העובר בשבוע 9 ו 14 נמצא מחוץ לגופו והסנסורים הרגשיים שלו קולטים?הכל. אני מספרת לך את זה כי אני יודעת שאחרי הכאב.האכזבה.הצורך.הבכי. תבוא הקבלה.האהבה.והסליחה. אז כשהשלב הזה יגיע.זכרי לדבר אל העובר שלך.להסביר לו שרגשות זה דבר נכון ובריא.ויש לפעמים סערה בים הרגשות.למדי אותו לסלוח ולאהוב.כמו שאת תאהבי אותו. אדם חכם אמר פעם ואני מצטטת. תינוקות הם אבק של כוכבים שהופרחו מידיו של אלוהים. בת מזל היא אישה המכירה חבלי לידה. שכן החזיקה כוכב בידה. כרמי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|