לבי איתך... ממה שאת מתארת נשמע שבהחלט יש מקום לטיפול בילד, ויפה שעה אחת קודם.
במה מתבטאת ההתנגדות של בעלך? בזה שהוא לא רוצה לקחת חלק בטיפול או שהוא מתנגד באופן עקרוני שהילד יטופל מחוץ למסגרת המשפחה? כי במקרה כזה המצב עדין, הרי לא תוכלי להסתיר לאורך זמן שהילד מטופל.
לדעתי במקרה כזה הסיכוי הטוב ביותר לקבל את הסכמתו לטיפול היא שהוא ישמע את זה ממישהו מבחוץ. יש כמה אפשרויות: את יכולה לפנות ליועצת בית הספר ושהיא תיזום פגישה עם שניכם. אולי אם היא תסביר לו על הדינמיקה החברתית אצל ילדי בית ספר ולמה הבעיות שיש לו כרגע יפריעו לו בבית הספר. זה שהמחנכת כבר יצרה אתכם קשר זה מצוין – קפצי על ההזדמנות ונסי לקבוע פגישה כך ששניכם תהיו נוכחים.
אפשרות נוספת היא ליצור קשר עם פסיכולוגית ילדים כלשהי מתוך מטרה שהיא תטפל בילד אבל לומר לבעלך שכרגע רק את והוא הולכים לייעוץ. אולי תהיה לו פחות התנגדות כי אמרת שהוא כבר הסכים בעבר "לנסות". העיקר להגיע למצב שמישהו מבחוץ יתאר לו את הקשיים של הילד מנקודת המבט של החברה. אין מה לעשות – אם אי אפשר להכנס מהדלת נכנסים מהחלון... אני מאחלת לך בהצלחה והסתגלות קלה לילד.
|
תוכן התגובה:
|