|
12/12/2009 14:21
|
רונה
|
מאת:
|
|
תשובות
|
כותרת:
|
אסנת אני מסכימה איתך לגבי עמוס רולידר. גם לתחושתי אין בגישה שלו הכלה והזדהות לא ברמה שאני יכולה להרגיש שאני מאמצת אותה. אבל אני מרגישה שאנחנו לא פועלים מספיק טוב.
בקשר למוצץ- שוב אני מזכירה זה היה הדרגתי חודשיים בערך לפני הגמילה החלטנו יחד שמעכשיו מוצץ רק כשישנים והילד הזה ביום אחד עבר ממוצץ כל היום למוצץ רק כשישנים . ביום ככה זה היה חודשיים . הגמילה היתה לפני שבועיים. הקריזות החלו לפני 4 שבועות. לכן לא נראה לי קשור. אין ספק שהיה לי אמצעי קל יותר להרגיע אותו אם היה מוצץ אבל אני חושבת שבמקרה הזה זה היה מקל לא מונע .
תראו, הלחץ שלי הוא שזה רק מתחיל.שעכשיו זה רק פרומו לסרט רע שיחל עם הלידה ובא התינוק. כשאני אלד והאיש יצטרך להתמודד איתו ויותרקשה לו מאשר לי. נכון שעכשיו אני מוגבלת כי אני כבדה וגדולה ולא יכולה להרים אותו אבל זה יימשך ככה עוד שלושה חודשים לפחות ואני רוצה לנסות להקל עליו על האיש וכמובן על ירדן.
אל תפנו אותי לייעוץ כי אין לי כח.אין לי אנרגיות אני בשבוע 37 ורק מחכה ללדת. חשבתי על טיפול בפרחי באך.. רלוונטי? יש המלצות באזור הרצליה? רונה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|