בבקשה:) כבר רואים שינוי ;)
ולגבי גבולות, אין קיצורי דרך. אם לא יופיע באמירות מעליבות זה יצוץ במקום אחר. גבולות הם חלק מהבטחון של הילד בסביבתו. גבולות ברורים מאפשרים לכולנו לחיות יחד בנעימים ועוזרים להתמודד במצבים לא פשוטים (מניסיון!). בזכות הגבולות הללו ילדים פנויים לממש את היכולות שלהם, להצליח, להתנסות, להעז. הם גם מסתגלים ביתר קלות למקומות חדשים ולחוקים / מנהגים המקומיים. אצלי בבית כמעט ואין "הפרות סדר" ובוודאי שלא חמורות כאלה שתארתי. אני יודעת שיש בתים המתנהלים תחת טרור (לא פחות) של ילדים - בפעם הבודדת שניסו עלי את התרגיל ("אני לא רוצה לגור בבית הזה") הצעתי מזוודה. בשאר הפעמים הבדיקות הן מינוריות ולא מורגשות (וכך גם הגבול, עומד יציב בלי צורך בסימון מחודש).
רולידר הוא קיצוני מאוד לטעמי, אבל כנראה שאנחנו, כחברה, צריכים שינוי. סוכני השינוי הכי משמעותיים = אנחנו, ההורים. אם את מרגישה שאין לך כלים לבנות את הגבולות המתאימים לכם, חשוב שתפני ליעוץ וליווי. ככל שהילדה תהיה גדולה יותר זה יהיה סבוך יותר.
|
תוכן התגובה:
|