הי הלה,
מבינה אותך מאד (נדמה לי). נראה לי שלא תוכלי לחמוק מ'להמציא את הגלגל' שוב, עבור עצמך, כדי שתוכלי למצוא את הדרך שמתאימה לך בלבד, אינה קיצונית בעיניך, אך גם אינה דוחקת אותך לפינת פשרה בלתי מספקת.
מציעה לך להצמד לסכימה של תכנית הלידה (קישור מעמוד הבית) ולברר לעצמך, סעיף אחר סעיף, מה חשוב בעיניך יותר ומה פחות. בד בבד - לערוך סיורים בבתיה"ח, ולשאול שאלות הבהרה בנוגע לסעיפים שחשובים לך יותר.
נדמה לי שקורס רענון פרטי להכנה ללידה טוב, היינו מדריכה טובה, יעזרו לך ללבן יותר את סדרי העדיפויות שלך, שהן אבני הדרך בצד שביל הזהב שלך.
טבע האדם מכתיב הגנות שנועדו 'לנצח את המלחמה הקודמת'. קחי בחשבון שלידה שניה היא הרבה יותר קלה בד"כ, שאת יכולה לעמוד על שלך גם בעדינות וגם בעצם כך שאת יכולה לבחור שלא ללדת במחלקה שאינה נראית לך, ושדברים פשוט השתנו בתקופה האחרונה, ולטובתך. קחי גם בחשבון שכמה שלא נסובב את זה, לידה היא הימור. גם אנחנו מהמרים, כיולדים (מתייחסת לזוג), וגם הרופאים. לידה אינה דבר בטוח, באף אתר. השאלה היא האם יש לך חופש בחירה בדרך שבה את בוחרת לנהל סיכונים. עזבי אותך מה'אחריות' הריקה שאומרים לנו לקחת פה ושם. כשאת קוראת שלמוניטור יש עד ששים אחוזי טעות, איני רואה מדוע זה קיצוני שלא להסכים לקיסרי (חלילה, לדוגמה), בעקבות פלט טריקי שלו, כשאינך מכירה את הרופא שניצב מולך ואת כישוריו בפענוחו.
ויגור, מה יהיה? לחתוך לנשים את איבר המין כשגרה מבלי להסתמך על אף מחקר רפואי זה לא קיצוני?
|
תוכן התגובה:
|
